האם תאונת דרכים בתור טרמפיסט עם עובדים בדרכם לעבודה היא תאונת עבודה?
דרגו את המאמר |
|

מחלוקת בנוגע לתאונה דרכים – האם תאונת דרכים או תאונת עבודה?
אנשים אשר נפגעים כתוצאה מתאונת דרכים בדרך לעבודה, יכולים להגיש את תביעתם באחד משני מסלולים – תביעה על פי חוק הביטוח הלאומי (בתור תאונת עבודה) או תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הבחירה במסלול המתאים הינה בעלת השלכות על דרך מימוש הזכויות.
פעמים רבות טוענות חברות הביטוח כי מדובר בתאונת עבודה ולא בתאונת דרכים. על בסיס עיקרון ייחוד העילה, אשר קובע כי לא ניתן לתבוע שני נתבעים שונים בגין אותו הנזק, נדרש בית המשפט לבחון האם בתאונת דרכים עסקינן, או שמא מדובר בתאונת עבודה. מקרה מסוג זה הונח לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה.
מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי אדם שנפגע בתאונת דרכים ברכב של אביו שהינו קבלן עבודות בניה. התובע טען כי הוא לא היה עובד של אביו, ורק נעזר בו בעודו מובטל לשם הגעה לאזור מרכז הארץ עם עובדיו. חברות הביטוח טענו כי התובע עבד אצל אביו ועל כן עליו להגיש את תביעתו לפיצויים במסלול המתאים לפי חוק הביטוח הלאומי.
האם התובע עבד אצל אביו?
כאמור, התובע נפצע בתאונת דרכים כאשר הוא נוסע ברכב בדרך לאזור המרכז. הנהג ברכב ושני הנוסעים האחרים היו עובדים של אביו של התובע. התובע טען שהוא הצטרף לנסיעה בתור טרמפיסט.
לדבריו, ביקש הוא להעזר בכך שעובדיו של אביו נוסעים לקריית אונו על מנת לנסוע למקום עבודתו הקודם בכדי לבדוק אפשרות של חזרה לעבודה ולקבל מכתב המלצה. בטרם הגיע הרכב למסעדה, אירעה התאונה והתובע נותר עם נזקי גוף קשים הבאים לידי ביטוי בשיתוק ברגליו ונזקים נוירולוגיים שונים.
קראו עוד בתחום זה:
- פיצויי בעקבות גריעה בכושר השתכרות של מנכ"ל לאחר תאונת דרכים
- נפגע תאונת דרכים נהג בפסילה - טוען כי לא קיבל הודעה ממשרד הרישוי
- מחלוקת בין תובעת לחברת ביטוח בנוגע לזהות הנהג ברכב בזמן תאונת דרכים
- תביעה לאחר תאונת דרכים ובחינת גירסה מול גירסה
חברות הביטוח של הרכב, אשר נתבעו במסגרת התביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, טענו כי מדובר בתאונת עבודה. לטענתן, התובע עבד באותה העת בעסק של אביו וכמו שאר הנוסעים הוא היה בדרכו לעבודה באתר הבניה בקריית אונו. טענתן של חברות הביטוח הסתמכה על עדותו של הלקוח אשר עבורו בוצעו עבודות הבניה בקריית אונו. לקוח זה טען כי במהלך השנים המדוברות התובע עבד בעסק של אביו.
הנתבעות הוסיפו כי הייתה הסכמה לכך שבתקופה שקדמה לתאונה, לאחר שפוטר התובע מעבודתו בהרצליה, העביר הוא את זמנו מדי פעם יחד עם אחיו ואביו במקום עבודתם. בפעמים אלו סייע התובע על דרך של הכנת קפה, הסעות, קניית מזון והבאת מסמרים. התובע לא עסק בבנייה. הנתבעות טענו כי העובדה שהתובע לא הועסק בעבודה מקצועית אינה מעידה על כך שביום התאונה הוא לא היה בדרכו לעבודה באתר הבנייה.
בית המשפט: התובע לא היה עובד של אביו
בית המשפט בחן את העדויות השונות אשר נשמעו לפניו, לרבות עדותו של הלקוח שעמדה בבסיס טענותיהן של הנתבעות. השופט קבע כי הוכח שהתובע הגיע לאתר העבודה לפרקים ולא היה נוכח במקום ברצף יומיומי.
כמו כן, פעמים רבות התובע היה מגיע למקום העבודה, לוקח את הרכב (שהיה בבעלות אביו) וחוזר רק עם תום העבודות על מנת להשיב את העובדים לביתם. "בנסיבות אלה לא השתכנעתי כי התובע עבד אצל אביו וממילא לא היה בעת התאונה בדרכו לעבודה", נכתב בפסק הדין, "לפיכך, לא מדובר בתאונת עבודה".