דלת מכונית נטרקה על כף יד במהלך ניקוי שמשה כאשר המנוע דולק - האם תאונת דרכים?
| דרגו את המאמר |
|
טריקת דלת כתאונת דרכים - האם ניקוי שמשה בזמן שהמנוע עובד הוא "טיפול דרך"?
ת"א 26884-03-10
ילד טרק דלת של מכונית, בעוד אביו מנקה את השמשה הקדמית של הרכב ומניח ידו על משקוף הדלת. האם פגיעתו של האב, נהג מונית במקצועו, עונה להגדרה - תאונת דרכים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בנצרת. התובע, נהג מונית יליד 1962, טען כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקים שונים בכף יד שמאל.
קראו עוד בתחום זה:
- מוסכניק הגיש תביעה בגין תאונת דרכים במהלך טיפול ברכב על הרמפה
- תביעה לאחר תאונת אופנוע - סתירות בין עדי התביעה
- רכב אשר חנה בשוליים של כביש בין עירוני היה מעורב בתאונה
לטענתו, הוא פנה לאחר האירוע לקופת חולים, קיבל טיפול רפואי ראשוני, ולמחרת הגיע לבית החולים רמב"ם בחיפה להמשך טיפולים. התובע הוסיף כי הוא נאלץ לעבור ניתוח, ידו גובסה למשך חודש ימים, וגם לאחר הסרת הגבס הוא המשיך לקבל טיפולים רפואיים שונים הקשורים באירוע. חברת הביטוח טענה כי לא מדובר כלל בתאונת דרכים.
סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מגדיר תאונת דרכים באופן הבא – "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". ההגדרה הבסיסית של המונח "תאונת דרכים" דורשת עמידה בשישה תנאים מצטברים – מאורע, נזק גוף, עקב, שימוש, ברכב מנועי, למטרות תחבורה.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי התקיימו במקרה זה מאורע ונזק גוף. השאלה המרכזית אשר עמדה במחלוקת בפסק הדין הייתה האם עסקינן בנזק אשר נגרם כתוצאה מ"שימוש ברכב מנועי" והאם השימוש ברכב היה "למטרות תחבורה".
שימוש ברכב מנועי, האמנם?
סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר שימוש מנועי כשורה של פעולות כגון נסיעה ברכב, ירידה מהרכב, כניסה לרכב, דחיפת הרכב וכדומה. במסגרת פעולות אלה מגדיר החוק גם "טיפול דרך ברכב" כשימוש ברכב מנועי. התובע טען כי היות והוא ניקה את השמשה ברכבו, בעת שבנו סגר עליו את דלת המכונית, מדובר בטיפול דרך כמשמעותו בחוק.
כמו כן, התובע טען כי המנוע של הרכב פעל בעת האירוע, ועל כן ניתן לקבוע כי הרכב עבד והתקיים רכיב "נסיעה ברכב". בית המשפט דחה טענות אלה. ראשית, נקבע כי השימוש אשר נעשה ברכב בזמן האירוע, דהיינו ניקוי השמשה, לא היה נסיעה ואין לקבל את דבריו של התובע לעניין זה. בנוגע לניקוי השמשה כ"טיפול דרך", בית המשפט קבע כי גם כאן הוא נאלץ להשיב את ידיו של התובע ריקם.
טיפול דרך?
הפסיקה קבעה מספר מבחנים לאיתור "טיפול דרך" המהווה חלק מהגדרת תאונת דרכים. טיפול דרך צריך להתרחש מרגע העלייה לרכב למטרת הנסיעה, ועד לירידה ממנו בסיומה. כמו כן, נקבע כי התיקון חייב להיות פתאומי. לדוגמא, פנצ'ר בגלגל.
דרישת הפתאומיות עונה למעשה על הדרישה כי הטיפול ברכב מהווה חלק מהנסיעה והוא הכרחי להמשכה. מבחנים נוספים לעניין זה הינם מבחן הזמן (סמיכות הטיפול לפעולת הנסיעה), מקצועיות המטפל (טיפול דרך צריך להיעשות על ידי הנהג שלא במסגרת עבודתו), מהות הטיפול (הטיפול נועד להקטין את הסיכון התעבורתי אשר נעשה אגב נסיעה, וזאת על מנת להמשיך בנסיעה בבטחה) וכדומה.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי ניקוי השמשה הקדמית, בחניית הבית, לא עלה כדי טיפול דרך כמשמעותו בחוק. התובע לא הוכיח שהוא היה חייב לנקות את השמשה על מנת להמשיך בנסיעתו, ולא אירע כל אירוע פתאומי אשר הצריך את ניקוי השמשה. כמו כן, רק בתצהיר עדותו הראשית טען התובע לראשונה שהוא היה חייב לנקות את השמשה על מנת להמשיך בדרכו. דהיינו, התובע עצמו לא קישר בין הנסיעה לבין ניקוי השמשה, ועל כן אין להכיר בקשר שכזה בדיעבד ובאופן מאולץ.
