חלוקת אחריות לפצות אישה שנפגעה בתאונת דרכים בעת שעמדה בשולי כביש
| דרגו את המאמר |
|
פגיעה בהולכת רגל מחוץ לרכב בשולי הכביש
ע"א 1675/06
צעירה נפגעה בתאונת דרכים ובבית המשפט העליון ניטשה מחלוקת בנוגע לזהות האחראי לפצותה. על פי העובדות המוסכמות, כפי שצוינו בפסק הדין, מעשה שהיה כך היה. התובעת ובני משפחתה נסעו בכביש הסרגל ברכב מסוג אאודי. ברכב נהג בעלה של התובעת ולפניהם נסעו קרובי משפחתם ברכב מסוג סובארו. בשלב מסוים אירע תקר באחד מגלגלי הסובארו והרכב עצר בצד הכביש על מנת להחליף גלגל.
קראו עוד בתחום זה:
- תביעת פיצויים הוגשה על ידי משפחת שניאור חשין
- חלוקת פיצויים לאחר תאונת דרכים בין משאית ונגרר
- תאונה ותביעת פיצויים למרות נהיגה בניגוד לפוליסת סחר רכב
- האם תאונה של עובד ברכב PAR CAR היא תאונת דרכים?
רכב האאודי פנה אף הוא לשוליים ונעצר לפני רכב הסובארו במרחק של כ-12 מ'. בעלה של התובעת יצא מהאוטו על מנת לברר את פשר העצירה. כאשר ראה האחרון את התקר, החל הוא לסייע לחברו בהחלפת הגלגל. שני הגברים החלו להחליף את הגלגל ובינתיים נעמדו נשותיהם בקרבת הסובארו, כשלושה עד ארבעה מ' מהרכב. החלפת הגלגל נתקלה בבעיות והתעכבה כשעה ארוכה. לפתע, הגיח רכב מסוג יונדאי, פגע בבעלה של הנפגעת, בנפגעת, ובאאודי. למעשה, בית המשפט נדרש לבחון על מי מבין שלושת חברות הביטוח של שלושת הרכבים האחריות לפצות את התובעת.
בפסק הדין בבית המשפט המחוזי נקבע כי בתאונה המדוברת היו מעורבים שני רכבים, הסובארו היונדאי. אי לכך, נקבע כי האחריות לפצות את הנפגעת תתחלק שווה בשווה בין שתי חברות הביטוח של רכבים אלה. ערעור על הפסק הדין הונח לפתחו של בית המשפט העליון. לאחר דיון מעמיק בחבותם של הרכבים, נקבע כי יש להטיל את מלוא האחריות לתאונה על רכב היונדאי. קביעה זו התבססה על מספר מסקנות.
לא הייתה נוסעת של אף אחד מהרכבים
בבית המשפט העליון נקבע כי לא ניתן להכיר בתובעת כנוסעת באחד הרכבים בזמן התאונה. אי לכך, נקבע כי מדובר ב"נפגעת מחוץ לרכב". דהיינו, משמעות הדבר היא כי אין להחיל על מקרה זה את הוראת סעיף 3(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. אכן, הלכה פסוקה היא כי ניתן לראות באדם אשר יצא מן הרכב לשם ביצוע פעולה מסוימת כנוהג או משתמש ברכב ולא כהולך רגל. עם זאת, במקרה דנן, הימצאותה של הנפגעת מחוץ לרכב האאודי בזמן התאונה לא הייתה קשורה לשימוש בו וברכב זה לא נעשה כל תיקון דרך.
"במשך שעה עמדה הנפגעת מחוץ לרכב בו נסעה, וזאת משום שבעלה סייע לנהג רכב אחר בהחלפת גלגל", נכתב בפסק הדין, "אם התקר היה קורא לרכב האאודי, פני הדברים היו שונים. עם זאת, היות ולא כך היה, יש לקבוע כי התובעת לא הייתה נוסעת ברכב האאודי ואין להטיל חבות לפצותה על חברת הביטוח של רכב זה".
סעיף 3(א) לחוק קובע, לגבי נפגע מחוץ לרכב, כי במידה ואדם נפגע מחוץ לכלי רכב בתאונת דרכים בה היו מעורבים מספר רכבים, אזי הנוהגים ברכבים אלה יהיו חייבים כלפיו ביחד ולחוד. אכן, לא הייתה מחלוקת כי רכב היונדאי פגע בתובעת ועל כן הוא נושא באחריות. עם זאת, חברת הביטוח של היונדאי הייתה סבורה כי היא אינה לבד בסירה ויש לחלק האחריות בינה לבין חברת הביטוח של הסובארו. בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו, אך בית המשפט העליון דחה אותה.
העליון – רכב הסובארו לא היה מעורב כלל בתאונה
בית המשפט העליון קבע כי הוא אינו מקבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי לכך שרכב הסובארו היה אחראי אף הוא לתאונה ביוצרו את ה"סיכון התחבורתי". בפסק הדין בעליון צוין כי התובעת לא נהגה או נסעה ברכב הסובארו, היא לא ישבה בו ו/או טיפלה בו.
למעשה, לא היה כלל מגע (ככל הידוע) בינה לבין הסובארו ולא נתקיים שימוש רלבנטי ברכב זה ככל שעסקינן בחזקה המרובה הקבועה בחוק הפיצויים. זאת ועוד, רכב היונדאי לא פגע בסובארו ולא היה כל מגע ביניהם. דהיינו, לא היה מדובר במאורע אשר נגרם בעקבות פגיעה ברכב החונה במקום שאסור לחנות בו. "אכן", ציין בית המשפט העליון, "התקלה בסובארו היא זו אשר גרמה להימצאותה של התובעת בצידי הכביש. עם זאת, בזמן התאונה, בזיקה הסיבתית העובדתית, הרכב המעורב היחיד מבחינת חוק הפיצויים היה היונדאי שסטה לשוליים".
