קריסת גשר בבניה על רכב, האם מדובר בתאונת דרכים?

דרגו את המאמר

קריסת גשר על רכב בנסיעה, האם תאונת דרכים?

האם מקרה בו נהג נהרג לאחר שגשר בבניה קרס על מכוניתו בעת נסיעה הוא תאונת דרכים? האם בני משפחתו של המנוח רשאים להגיש תביעה לפיצויים, בין השאר בגין השנים האבודות, וזאת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
מדובר בתאונה מצערת אשר אירעה בשנת 1994.

המנוח נהג במכוניתו בכביש ירושלים תל אביב כאשר באותה העת בוצעו במקום עבודות הקמה של גשר שנועד להיות חלק ממחלף עתידי. בעת שחלף רכבו של המנוח מתחת לגשר, ומבלי שהיה בין הגשר לבין מכוניתו כל מגע, קרסו התומכות באופן פתאומי ורכבו של האחרון נמחץ תחת המשקל הכבד. כתוצאה מהאירוע, מצא המנוח את מותו.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים מכוח חוק הפיצויים למרות נהיגה ברכב ידני עם רישיון לרכב אוטומטי
• תאונת דרכים מכוח חוק הפיצויים - נפגע במהלך גניבת רכב
• תביעת פיצויים של נהג מונית שכיר לאחר תאונת דרכים למרות העדר ביטוח
• תביעה לאחר תאונת דרכים ובחינת גירסה מול גירסה

בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בתאונת דרכים שכן אם המנוח לא היה נמצא ברכבו בנסיעה על כביש מספר 1, הוא לא היה נהרג. כמו כן, בפסק הדין נכתב עוד כי התאונה אירעה עקב השימוש ברכב ובין הנזק לבין התאונה התקיים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי. השופטים קבעו כי המנוח נחשף לסיכונים אליהם נחשף כל אדם אשר עושה שימוש ברכב מנועי וקיימת קירבה של ממש בין השימוש שנעשה ברכב לבין הנזק אשר נגרם.

חברת הביטוח מגישה ערעור אך ערעורה נדחה

חברת הביטוח של הרכב ערערה על החלטתו של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. לטענתה, לא התקיים קשר סיבתי עובדתי בין התאונה לבין השימוש ברכב שכן המכונית שימשה רק כזירה לאירוע. חברת הביטוח גרסה כי העובדה שהמנוח היה בתוך רכבו בעת שהתומכות קרסו הינה מקרית לחלוטין.

באותה המידה, טענה חברת הביטוח, יכול היה להיפגע הולך רגל, רוכב אופנים, רוכב סוס או רוכב גמל. למעשה, חברת הביטוח טענה כי מדובר באפליה בין דם לדם שכן במידה והולך רגל היה נפגע בשל קריסת הגשר בבניה, הוא היה יכול לתבוע רק מכוח פקודת הנזיקין ולא במסגרת חוק הפיצויים.

בית המשפט העליון דחה את הערעור. השופטים ציינו כי בע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, נקבעה ההלכה לפיה המבחן לצורך קביעת קשר סיבתי עובדתי הוא הסיבה בלעדיה אין, והמבחן לקביעת הקשר משפטי הוא מבחן הסיכון. מבחן הסיכון מתפרס, עובר לתיקון מספר 8 לחוק הפיצויים, על הייעוד הטבעי של הרכב. לאחר תיקון זה, הושם הדגש במבחן הסיכון על הסיכונים הנובעים ממטרותיו התעבורתיות של הרכב.

• פיצויים בעקבות תאונת דרכים עם רכב שחנה בשוליים בין עירוניים

• תביעת פיצויים בעקבות תאונה בה היו מעורבים שלושה רכבים
• האם תאונת פגע וברח המזכה בפיצויים או שמא תאונה במתכוון?

במקרה דנן, מדובר בתאונה נדירה אשר יישום ההלכה הפסוקה עליה מביא למסקנה אחת – עסקינן בתאונת דרכים. לולא היה המנוח נוהג ברכבו בכביש, הוא לא היה נפגע. אי לכך, התקיים הקשר הסיבתי המשפטי בין השימוש ברכב לבין תאונת הדרכים.

כמו כן, קריסת גשר הינה חלק מהסיכונים התעברותיים אשר עלולים לארוג לנהג בעת נסיעתו. "איני רואה שוני בין המקרה הזה לבין המקרה בו נגרם נזק גוף לנוסעי רכב בשל נפילתו של שלט כבישים על רכבם", כתב השופט בפסק הדין, "זהו נזק הנופל בגדר הסיכונים הכלליים שהשימוש ברכב יוצר. כך גם מקום בו נגרם הנזק בשל נפילתו של תמרור או רמזור. שכיחות האירוע כשלעצמה אינה יכולה לשמש מבחן סיבתי מספיק".