תביעה לאחר תאונת דרכים ובחינת גירסה מול גירסה

דרגו את המאמר

דחיית תביעה לאחר תאונת דרכים בעבודה - גירסה מול גירסה

תביעה נגד מעביד בגין תאונת דרכים שאירעה במקום העבודה נדחתה בבית המשפט. מדובר במקרה בו הוגשה תביעה על ידי עובד לשעבר כנגד המעביד, החברה, וחברת הביטוח אשר ביטחה אותם בפוליסת ביטוח מעבידים.

בית המשפט בחן את הראיות אשר הוצגו על ידי הצדדים וקבע כי מדובר בגירסה מול גירסה ואין להעדיף את טענותיו של התובע על פני טענותיו של הנתבע. כמו כן, פגמים נוספים נפלו בדרך הגשת התביעה כגון שיהוי רב, אי בירור חברות ביטוח רלבנטיות ועוד.

      קראו עוד בתחום:

• תביעת פיצויים בעקבות תאונה בה היו מעורבים שלושה רכבים

• פיצויים בעקבות תאונת דרכים עם רכב שחנה בשוליים בין עירוניים

• האם תאונת פגע וברח המזכה בפיצויים או שמא תאונה במתכוון?
• מחלוקת בין תובעת לחברת ביטוח בנוגע לזהות הנהג ברכב בזמן תאונת דרכים

התובע עבד במועד האירוע אצל הנתבעת כאשר הנתבע הינו מנכ"ל החברה. לטענתו, ביום האירוע התבקש הוא על ידי הנתבע לסדר כבלי חשמל על עגלה שהייתה מחוברת לטנדר של הנתבע. לצורך כך, שאל הנתבע מלגזה ממפעל סמוך שאת פרטיו התובע לא זכר היטב. התובע טען כי עלה על משטח שהותקן על שיני המלגזה ביחד עם הצינורות, לגובה של כמטר וחצי וזאת על מנת שיהיה לו נוח לסדר את הצינורות בעגלה.

לדבריו, בשל תזוזה של המלגזה או שיניה, איבד הוא את שיווי המשקל ונפל לרצפה. לאחר הנפילה, נפגע התובע במרפקו ובידו אך המשיך לעבוד עד לסוף היום משום שסבר שהכאבים יחלפו. מלבד התובע והנתבע, לא נכחו אנשים נוספים במקום האירוע.

הנתבע טען - לא ראיתי את האירוע ולא הייתי קשור אליו

הנתבע טען כי התובע אכן התבקש להעמיס את הכבלים על העגלה שהייתה רתומה לטנדר, אך לו עצמו לא הייתה כל מעורבות באירוע והוא שמע על התרחשותו רק בדיעבד. הנתבע עומת עם טופס ההודעה על פגיעה בעבודה שהוגש לביטוח הלאומי ובו הוא מצוין כעד לאירוע. עם זאת, פרטים נוספים כגון חברת הביטוח של הרכב, שם הנהג, שם בעל הרכב וכדומה לא היו מלאים.

הנתבע טען כי חתם על הטופס בשל היותו מעבידו של התובע למרות שהיה במשרד בעת האירוע. התובע לא צירף לכתב תביעתו פרטים בנוגע למלגזה כגון פרטי החברה שהיתה בעליה, חברת הביטוח שביטחה אותה ועוד.

הראיות בתיק "דלות ביותר"

לטענת התובע, מדובר בתאונת דרכים על פי הגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לשיטתו, התאונה נגרמה בעקבות ניצול כוחה המכני של המלגזה אשר אחד מייעודיה הינו הרמת אנשים לגבהים. התובע טען כי הנתבע, אשר נהג במלגזה במועד האירוע, חייב לפצותו בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק הפיצויים (המשתמש ברכב מנועי חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו כתוצאה מתאונה בה היה מעורב הרכב).

• התובע מציג גרסה לא הגיונית להתרחשות תאונת דרכים - האם פיצויים?

• דחיית תביעת פיצויים לאחר תאונת דרכים בעקבות ניסיון מרמה
• משקלה של הגירסה הראשונה במהלך הגשת תביעה בגין תאונת דרכים

הנתבעים לא הכחישו את עצם התאונה וגם לא את היותה תאונת דרכים. למעשה, הנתבעים הכחישו רק את מערבותו של הנתבע בתאונה. בית המשפט קבע, לאחר שקילת הראיות, כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את נכונות גרסתו. עדותו לכך שהנתבע נהג במלגזה במועד התאונה הייתה למעשה עדות יחידה של בעל דין. אי לכך, ובהתחשב בעובדה שהתובע לא הציג כל תוספת ראייתית אחרת לכך, השופט קבע כי אין לבכר את גרסתו על פני גרסת הנתבע.

"הראיות שהוצגו בתיק הן דלות ביותר. לעניין עדויות התובע והנתבע, לטעמי, מדובר בעדויות בעלות משקל דומה ואיני סבורה כי ניתן להעדיף אחת על רעותה", כתבה השופטת בפסק הדין, "לפיכך, היה על התובע להציג ראיה נוספת אשר תוסיף משקל לגרסתו ותטה את מאזן ההסתברויות לטובתה".

טופס ההודעה למוסד לביטוח לאומי היווה ראיה שכזו. עם זאת, האמור בטופס לא סייע לגרסת התובע שכן התובע לא ציין בטופס שנפגע בעת שהנתבע נהג במלגזה למרות שבטופס קיימות שאלות מפורשות בנושא פרטי הרכב הפוגע ככל שמעורב רכב, שם הנהג ושם בעל הרכב. הנתבע אמנם חתם שהיה עד לתאונה, אך לא נרשם בטופס שהנתבע נהג במלגזה במועד האירוע.

נטל הראיה המוגבר בשל השיהוי בהגשת התביעה

השופטת הוסיפה כי יש להטיל על התובע נטל הוכחה מוגבר במקרה דנן, וזאת בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה ואי שקידה מספקת לאיתור בעל המלגזה והחברה אשר ביטחה אותה במועד התאונה. התובע הגיש את תביעתו רק כארבע שנים לאחר האירוע וניתן לומר שנגרם נזק ראייתי לתובע בשל השתהות זו.

הנתבע מצא עצמו כנתבע יחיד בתביעה זו וזאת למרות שניתן היה לאתר את חברת הביטוח של המלגזה ולחלק את האחריות בין הנתבעים השונים. בית המשפט קבע כי במקרים בהם נפגע בתאונת דרכים לא עומד בחובתו הבסיסית לברר כנגד מי יש להגיש את התביעה ומהי חברת הביטוח של הרכב ממנו נפגע, מדובר בהתנהלות לא סבירה העומדת לנפגע לרועץ.

שיהוי זה במקרה דנן הביא לכך שלא ניתן כיום לברר את פרטי הרכב, מבטחת הרכב ומתיר השימוש בו. ההנחה היא כי אדם אשר נפגע בתאונת דרכים יפעל ביתר שאת לבירור כל הפרטים הרלנבטיים לתביעתו, ולא יכבוש את עדותו במשך שנים רבות.