תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי פריצה

דרגו את המאמר

אזעקה לא עבדה, האם ישולמו כספי הביטוח לאחר פריצה?

רובנו מבוטחים בצורה זו או אחרת כנגד נזקים פוטנציאליים שיכולים להיגרם לנו ממגוון בלתי נגמר של אירועים. אנו מקווים כי בבוא היום, במידה והנזק אכן יתרחש בסופו של דבר, נקבל החזרים מחברת הביטוח ונודה על כך שלקחנו בחשבון את הסיכונים מראש. לא אחת, התקוות הללו נתקלות בסירובה של חברת הביטוח להכיר באירוע שהתרחש כ"אירוע ביטוחי".

כלומר, למרות שלכאורה ביטחנו את עצמנו מפני הסכנות, חברת הביטוח מוצאת מגוון סיבות לכך שהביטוח לא חל על האירוע בו ניזוקנו, למרות שהיינו בטוחים כי אנו מכוסים. דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בו המחסן של התובעים נפרץ ואילו הנתבעת, חברת הביטוח שביטחה את התובעים כנגד פריצות, סירבה לשפות עבור הנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע הפריצה.

התובעים במקרה זה דרשו מהנתבעת לשלם עבור הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפריצה, לאור פוליסת הביטוח אותה רכשו מהנתבעת. דרישת התובעים נדחתה בטענה כי הם לא עמדו בתנאי הפוליסה לעניין המיגון שנדרש מבעל הפוליסה. כאשר התרחשה הפריצה, מערכת האזעקה לא הייתה תקינה ונקבע כי יש קשר ישיר בין הנזק שנגרם לתובעים והעובדה שמערכת האזעקה לא הייתה תקינה.

הימצאותה של מערכת אזעקה תקינה אכן הייתה חלק מתנאי הפוליסה. לכאורה היה מקום לדחות את תביעתם של התובעים על סמך העובדה שלא עמדו בתנאי הפוליסה, אבל בית המשפט מצא כי חברת הביטוח לא עמדה בדרישותיו של חוק חוזה ביטוח לגבי חובתו של המבטח לדאוג להבלטה והדגשה של הסייגים שחלים על הפוליסה.

סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח

סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח קובע כי תנאים או סייגים לגבי חבות המבטח צריכים להיות מפורטים בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או בהדגשה מיוחדת. כמו כן, הסעיף קובע כי במידה והפוליסה לא מקיימת את דרישותיו של סעיף זה, המבטח לא יכול להסתמך על הסייג או התנאי הזה. כבוד השופט קבע כי הפוליסה שמתייחסת לתביעה זו לא עמדה בדרישותיו של הסעיף.

חשוב לשים לב שפירושו של סעיף זה בוצע לאור התכלית של חוק חוזה ביטוח. בית המשפט קובע כי תכליתו של חוק חוזה ביטוח הינו "שמירה על המבוטח מפני כוחו העדיף של המבטח, ומניעת ניצול לרעה של כוח זה". כלומר, נקודת ההנחה ששני הצדדים לחוזה אינם שווים. לחברות הביטוח יתרון אינהרנטי על פני התובעים ולכן חוק חוזה ביטוח נועד לאזן את פערי הכוחות בין הצדדים. תכליתו הספציפית של סעיף 3 הינה למנוע מחברת הביטוח "להשחיל" תנאים שמסייגים את החבות ולהעלות את הסיכוי לכך שהמבוטח יהיה מודע לסייגים אלו.

האם המבוטח ידע בפועל על הסייגים בפוליסה?

האם העובדה שהמבוטח ידע בפועל על הסייגים מאיינת את דרישות ההבלטה של סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח? חברת הביטוח העלתה את הטענה כי במידה והמבוטח יודע על הסייגים של פוליסת הביטוח, אין הוא יכול להסתמך על הוראת סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח.

לכאורה, יש ממש בטענה זו ובעיקר לאור העובדה שחברת הביטוח הביאה ביסוס לטענתה מדבריו של שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין באחד מפסדי הדין של בית המשפט העליון. אבל, לצערה של חברת הביטוח ולשמחתם של התובעים, כבוד השופט דחה טענה זו משני טעמים.

הטעם הראשון היה שבמקרה זה, התובעים סברו כי מערכת האזעקה תקינה לחלוטין. המערכת הייתה חדשה ואפילו שבועיים לפני הפריצה, התגלתה תקלה במערכת אשר תוקנה והטכנאי שתיקן את התקלה לא התריע על תקלה נוספת. לכן, אין זה דומה למקרה בו המבוטח ברשלנותו אינו מקיים את הסייגים של הפוליסה.

הטעם השני הינו שסעיף 3 לחוק חוזה ביטוח לא מתייחס כלל לשאלת הידיעה או אי הידיעה של המבוטח אלא רק בקביעת נורמות התנהגות נדרשות מחברת הביטוח. כבוד השופט הסביר בנוסף, כי דעתו של השופט רובינשטיין נאמרה בדעת יחיד שאינה מחייבת ולא מהווה הלכה. נוסף לכך, לאחר כתיבת דברים אלו, השופט רובינשטיין ציין בפסק דין אחר של בית המשפט העליון כי בכל מקרה יש לבדוק את הנסיבות הספציפיות של המקרה. לסיכום, התביעה התקבלה והתובעים קיבלו פסק דין לטובתם על סכום של 306,852 ₪.