אשם תורם בתאונת אופנוע בשיעור 80%
דרגו את המאמר |
|

רשלנות רוכב אופנוע גרמה למותו בתאונת דרכים קטלנית - האם יפסקו פיצויים?
ת"א 5281-02-09 עזבון המנוח ג' ז"ל נ' מדינת ישראל ואח'
רוכבי אופנועים רבים נפגעים בישראל מדי שנה בתאונות אופנוע קטלניות. היות ומדובר בכלי רכב בו הנהג חשוף לפגיעות גופניות גם ב"תאונות קטנות", נזקי גוף אשר נגרמים לרוכבי אופנועים בתאונות אלה עלולים להיות קשים במיוחד. פעמים רבות, תאונות אופנוע אף גורמות למותו של הרוכב. במקרים אלה, בני משפחתו של האחרון יכולים להגיש כנגד חברת הביטוח תביעת פיצויים בשם עיזבון המנוח. דהיינו, תביעה בעבור פיצויי בגין השנים האבודות. להלן דוגמא למקרה כאמור.
עסקינן בתביעת פיצויים בגין תאונת דרכים, אשר הוגשה על ידי בני משפחתו של רוכב אופנוע. בעת התאונה, האופנוע לא היה מבוטח כחוק. אי לכך, בני המשפחה לא יכלו להגיש את התביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. יודגש כי תביעות לפי חוק זה חסינות מפני טענות בגין אשמת הנהג בתאונה. דהיינו, גם נהג אשר גרם בגין רשלנותו המלאה לתאונת דרכים, זכאי לפיצוי מלא לפי חוק הפיצויים.
קראו עוד בתחום:
- פיצויים לאחר תאונת דרכים - נהיגה ברכב משפחתי ללא ביטוח
- תאונת דרכים בהעדר ביטוח חובה בגין רישיון נהיגה לא מתאים
- תביעת פיצויים של נהג מונית שכיר לאחר תאונת דרכים למרות העדר ביטוח
- האם תאונת דרכים במתכוון כאשר הנהג הורשע בכתב אישום בביצוע עבירות ללא כוונה
במקרים בהם הרכב לא היה מבוטח, התביעה יכולה להיות מוגשת על בסיס פקודת הנזיקין בלבד. החיסרון הבולט בתביעות לאחר תאונת דרכים מכוח מפקודת הנזיקין הוא בכך שניתן לייחס לנהג אשם תורם. דהיינו, רשלנותו של הנהג בגרימת התאונה תבוא לידי ביטוי בפסיקת הפיצויים (ככל שהתביעה תתקבל). במקרה דנן, בית המשפט פסק פיצויים לטובת העיזבון, אך בשיעור של 20% בלבד מהנזק. הפיצוי הנמוך נבע מרשלנותו של רוכב האופנוע בעת התאונה.
תביעה בעקבות מכשול חצץ וחול על הכביש
רוכב האופנוע במקרה דנן נהרג בתאונת דרכים אשר אירעה לפני כעשר שנים, במאי 2002. התאונה התרחשה בצפון הארץ, בכביש המוביל לכפר יאסיף מאזור התעשייה של כפר ירכא. המנוח הגיע לצומת באזור התעשייה, חצה אותה במהירות והתנגש במשאית שעברה במקום. כתוצאה מהפגיעה, הרוכב נפצעה באורח אנוש ומת כעבור עשרה ימים מפצעיו. בני משפחתו של המנוח טענו, בשם עיזבונו, כי הסיבה לתאונה הייתה חצץ וחול אשר היו מפוזרים על הכביש. התביעה הוגשה כנגד מועצת ירכא, המדינה וחברת מע"צ.
התביעה כנגד מע"צ נדחתה וזאת משום שהוכח כי הקטע המדובר, בו אירעה התאונה, לא היה אזור הנמצא תחת אחריותה. באשר לחצץ והחול, בית המשפט דחה כמעט לחלוטין את הטענות הנ"ל וזאת משום שהתקבלה בעניין זה חוות דעתו המקצועית של הבוחן המשטרתי. בוחן זה העיד כי התאונה נגרמה בשל רשלנותו של רוכב האופנוע ולא בגין תנאי הדרך ומכשולי החצץ והחול. בני המשפחה טענו כי חקירתו של הבוחן המשטרתי הייתה "חפוזה" והתיק נסגר במהירות רק בגין מותו של המנוח. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי החקירה המשטרתית הייתה ראויה ומעמיקה.
למעשה, בית המשפט קבע כי הסיבה העיקרית לתאונה הייתה נהיגה רשלנית ואי האטת האופנוע לפני צומת, כפי שהיה מצופה מהמנוח לעשות על פי חוקי התנועה במקום. חרף הקביעה כי התאונה נגרמה בעיקר בשל רשלנות המנוח, בית המשפט ציין כי אין ספק שניתן לייחס למפגע הבטיחותי (החול והחצץ) משקל מסוים באירוע. אי לכך, נקבע כי האחריות לתאונה התחלקה באופן הבא - 80% בגין רשלנות המנוח ו-20% בשל המפגע הבטיחותי.
באשר לחבות המועצה המקומית ו/או המדינה כלפי המנוח, נקבע כי היות ומועצת ירכא הייתה אמורה לדאוג לניקיון הצומת, האחריות לקיומו של המכשול רבצה לפתחה. דהיינו, התביעה כנגד המדינה נדחתה, ומנגד התקבלה התביעה כנגד המועצה. בסופו של היום, נקבע כי המועצה תשלם לעיזבון המנוח פיצויים בסך כרבע מיליון שקלים.