האם עירייה אחראית לנזקים שנגרמו על ידי קבלן משנה מטעמה?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
אחריות עירייה לנזקים אשר נגרמו על ידי קבלן המועסק על ידה
עיריות ורשויות מקומיות גובות מסים אזרחיים מהתושבים הגרים בתחומן, ובתמורה הן מעניקות שירותים שונים כגון איסוף פסולת, תיקון תשתיות, צביעת כבישים, פיקוח עירוני וכדומה. פעמים רבות, העירייה מתקשרת עם קבלנים חיצוניים אשר מבצעים עבורה את העבודות הנ"ל. האם רשלנות מצד אחד מעובדי הקבלן, אשר גרמה לנזקים שונים לתושב, הינה באחריות העירייה? להלן דוגמא למקרה כאמור.
עסקינן בתביעה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב ברמת גן במהלך איסוף פסולת. התובע, בעל הרכב, הגיש את תביעתו כנגד העירייה. העירייה טענה כי היא לא הייתה אחראית לפצות את התובע, ככל שנגרם נזק לרכבו, וזאת משום שמי שגרם לכאורה לנזק היה עובד קבלן המועסק על ידי קבלן משנה חיצוני. לטענת הנתבעת, גם אם היה מוכח שנגרם נזק לתובע כתוצאה מתנועת מנוף רכב איסוף הפסולת, הרי שהאחרון היה צריך להגיש את תביעתו כנגד הקבלן ולא כנגדה. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי האחריות רבצה לפתחה של העירייה.
אחריות העירייה מכוח החוק
בית המשפט קבע כי גם אם היה נחתם בין העירייה לבין הקבלן החיצוני חוזה לפיו האחרון היה אמור לשאת במלוא האחריות בגין נזקים אשר יגרמו בעקבות העבודות אשר בעבורן הוא נשכר על ידי העירייה, עדיין הרשות המקומית לא הייתה רשאית "לשלוח" את התובע להגיש תביעה כנגד הקבלן. בית המשפט קבע כאמור משום שרכבו של התובע נפגע במהלך ביצוע מטלה אשר העירייה מחויבת לעשות לפי חוק.
קראו עוד בתחום:
- נזק לרכב בגין תדלוק שגוי - האם חברת הביטוח תישא בפיצויים?
- נזקי רכוש למכונית בעקבות נסיעה בכביש לא תקין - פיצויים מהמועצה
- חישוב נזק גולמי באובדן רכב - התייחסות להנחות במוסך כזה או אחר
- תביעת נזקי רכוש של רכב חברה לאחר תאונת דרכים
סעיף 242 לפקודת העיריות קובע כי מוטל על עירייה לדאוג לתברואה, לבריאות הציבור ולנוחיותו. אי לכך, שומה על העירייה להסיר מטרדים, למנוע מטרדים, לפנות אשפה, לטאטא רחובות, לנקות אזורים שאינם ברשות הפרט וכדומה. כמו כן, מתוך סעיף 15 לפקודת הנזיקין היה ניתן להבין כי החוזה בין העירייה לבין הקבלן לא פטר את האחרונה מחבותה.
סעיף זה קובע כי "העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, יהיה חייב בגין עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה בהתקיים אחד התנאים הבאים - הוא התרשל בבחירת בעל החוזה, הוא התערב בעבודה של בעל החוזה בצורה אשר גרמה לנזק או לפגיעה, הוא אישרר או הרשה את המעשה אשר גרם לנזק או לפגיעה, הוא היה אחראי לעשות את המעשה אשר נמסר לביצוע הקבלן החיצוני לפי חיקוק, או הדבר אשר לשם עשייתו נעשה החוזה היה שלא מעשה שלא כדין".
לסיכום, כאשר העירייה מתקשרת עם קבלן חיצוני אשר אמור לעשות עבודות שהיא מחויבת לעשות מכוח פקודת העיריות או כל חיקוק אחר, היא לא תוכל להתחמק מאחריותה כאשר רשלנות הקבלן הנ"ל תסב נזק לאחד התושבים או המשתמשים בשירותים בשטחה המוניציפאלי. עם זאת, יודגש כי במקרים כגון דא, ייתכן והעירייה תוכל לפנות לקבלן החיצוני לתביעת שיפוי בגין הנזקים אשר הוא גרם לפלוני, ואשר בגינם היא נאלצה לשלם לנפגע פיצויים.