אחריות בעל רכב לתאונת דרכים כאשר ברכב נהג אדם ללא רישיון נהיגה

דרגו את המאמר

אחריות בעל רכב בפיצויים בגין תאונה של נהג ללא רישיון נהיגה

קטין נפגע בתאונת דרכים כאשר הנהג הפוגע בו נמלט מהמקום מבלי להושיט לו עזרה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לקטין נזקי גוף שונים והוגשה על ידו תביעת פיצויים. הנהג הפוגע היה ללא רישיון נהיגה, והרכב בו נהג לא היה מבוטח בביטוח חובה. אי לכך, התביעה לא הוגשה כנגד חברת ביטוח אלא כנגד קרנית – קרן לפיצויי נפגעי תאונת דרכים.

קרנית מימשה את זכות החזרה שלה הקבועה בסעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ושלחה הודעה צד ג' המצרפת את הנהג כנתבע. הנהג הודה בחבותו אך קרנית לא אמרה די והגישה הודעה גם כנגד ארוסתו, בעלת הרכב.

קרנית ביקשה לבסס את העילה כנגד בעלת הרכב על הוראת סעיף 9(א)(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

על פי סעיף זה, קיימת לקרנית זכות חזרה על בעל הרכב או המחזיק בו, כאשר ניתנה רשות לאדם ללא רישיון נהיגה לנהוג במכונית בעת התאונה. הנהג וארוסתו טענו כי דין ההודעה כנגד הארוסה להידחות וזאת משום שהרכב היה שייך לנהג, ונרשם על שם ארוסתו בשל קשיים כלכליים שונים. לטענתם, הארוסה לא נהגה ברכב אף לא פעם אחת, היא לא ידעה כי למכונית אין ביטוח חובה וכלל לא ידעה שרישיון הנהיגה של ארוסה איננו בתוקף.

סתירות רבות בגרסת הנהג וארוסתו

בית המשפט קבע כי גרסה זו אינה הגיונית, וזאת משום שדווקא לארוסה היה רשיון נהיגה תקף. כאשר נשאלו הנתבעים כיצד ואיך רכש הנתבע את הרכב, ענו האחרונים כי מדובר היה בעסקת חילופי רכבים מול מוכר בג'נין. עם זאת, הנתבע לא היה מסוגל לנקוב בשמו של המוכר או במחיר העסקה.

      קראו עוד בתחום:

• תאונת דרכים מכוח חוק הפיצויים - נפגע במהלך גניבת רכב
• אחריות בעל הרכב לתאונה של נהג אשר נהג ברכבו ללא רשות וללא רישיון, האמנם?
• חזקת הרשות בנהיגה ברכב, מהי?
• קרנית - פיצויים לאחר תאונת דרכים כאשר נהג הרכב היה בלי רישיון

כאשר נשאל לגבי התקופה בה היה משולל רישיון, ענה הנתבע תשובות מתחמקות אך מהן עלה כי מדובר בתקופה ארוכה ביותר. כאשר נשאל כיצד קונה אדם רכב ללא רישיון נהיגה, השיב האחרון כי הוא רכש את המכונית עבור אשתו לעתיד. מדובר אמנם בתשובה הגיונית, אך בית המשפט דחה אותה משום שבין רכישת הרכב לבין התאונה חלפו עשרה חודשים, ובני הזוג טענו כי בכל התקופה לא נהגה הארוסה במכונית אפילו פעם אחת. מדובר אפוא בטענה בלתי הגיונית בעליל.

גרסת האישה בשתי מילים - "לא יודעת"

בנוגע לביטוח החובה, הארוסה טענה כי לא ידעה שהביטוח לא בתוקף. עם זאת, בחקירתה במשטרתה טענה אחרת ואמרה שחודשיים לפני האירוע פג הביטוח. למעשה, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותה של הארוסה בבית המשפט, ועל היתממותה המועצמת בנוגע לעובדות הרלבנטיות.

"את גרסתה של ר' בעדותה בבית המשפט, ביחס לכל הקשור ברכב, ניתן לסכם במלים - לא יודעת", נכתב בפסק הדין, "היא לא יודעת אימתי נרשם הרכב על שמה, היא לא חתמה על מסמכי העברת בעלות, לא היה לה מושג ממי נרכש הרכב, לא ידעה דבר לגבי הרכב וכדומה".

לעומת זאת, בהודעתה במשטרה, ידעה הנתבעת לספר כי אביה רכש עבורה רכב עם אירוסיה, והיא שרשמה אותו על שמה במשרד הרישוי. לטענתה, היא העניקה את הרכב במתנה לארוסה ואף הודתה כי לרכב אין ביטוח.

על מנת שתקום לקרנית זכות החזקה על בעלת הרכב, היה עליה להשיב בחיוב על שלוש שאלות - הארוסה הייתה בעלת הרכב ביום התאונה, היא מסרה את הרכב לשימושו של הנהג, והיא ידעה (או הייתה צריכה לדעת) שאין לרכב כיסוי ביטוחי.
בית המשפט קבע כי קרנית הרימה את הנטל הדרוש והוכח שהתשובה לכל אחת מהשאלות הנ"ל הינה חיובית.