האם אדם אשר עזר לילד לרדת מרכב ונפגע מרכב חולף הינו נפגע תאונת דרכים?

דרגו את המאמר

אדם נפגע מרכב חולף כאשר סייע לילד לרדת מהרכב, האם תאונת דרכים?

פעמים רבות נדרשים בתי המשפט בערכאות השונות לדון בשאלה האם אירוע מסוים נכלל במסגרת ההגדרה של "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המשמעות של הכרה באירוע כתאונת דרכים הינה הרת גורל בנוגע לזהות הגוף אשר נתבע בעקבות המקרה.

במידה ואירוע מסוים הינו תאונת דרכים, ומוכר ככזה, הנפגע זכאי להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בעת האירועים. תאונות דרכים יכולות להיות תאונות "קלאסיות" בין שני רכבים או בין רכב להולך רגל. עם זאת, חוק הפיצויים מרחיב וקובע כי ישנם מקרים נוספים הנכנסים בגדרי המונח "תאונת דרכים" כגון פגיעה בעת עליה לרכב, בעת ירידה מן הרכב, בעת תיקון דרך וכדומה. סוגיה שזהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בהרצליה.

      קראו עוד בתחום:

• תאונת דרכים בגין החלקה על מדרגות בירידה מאוטובוס
• ירידה ממשאית אשפה ופגיעה על ידי רכב חולף - מי ישלם הפיצויים?

מדובר בתביעתו של אב אשר נפגע לטענתו בתאונת דרכים. התובע טען כי הוא ירד מהרכב על מנת לסייע לילדיו הקטנים לצאת מן המכונית. לדבריו, בעודו פותח את הדלת לבנו, על מנת לוודא את ירידתו הבטוחה, נפגע מרכב אחר.
האב תיאר את האירועים באופן הבא – "הסעתי את בנותיי לבית הספר בו הן לומדות. עצרתי בכניסה למוסד הלימודים, יצאתי מדלת הנהג ופניתי לכיוון דלת הנוסעים. בעודי אוחז בדלת האחורית, ובטרם יצאה בתי מהרכב, פגע בי הרכב המעורב. באותה העת ישבה ברכב גם בתי הגדולה והתכוונתי להמשיך בנסיעה ולהורידה בגן הילדים בו היא לומדת".

חברת הביטוח - בעת הסיוע לילדה, האב היה הולך רגל ולא משתמש ברכב

חברת הביטוח טענה כי אין בתאונת דרכים עסקינן. לטענתה, האב היה הולך רגל בעת שסייע לבנותיו לרדת מן המכונית והקשר שלו עם מכוניתו התנתק עם כיבוי המנוע והיציאה מדלת הנהג. הנתבעת הוסיפה כי אין להטיל עליה חבות לפצות את התובע, מכוח מבטחת הרכב, וזאת משום שהאחרון לא היה בגדר "משתמש" ברכב והתאונה לא נוצרה בשל סיכון שיצר הרכב.

בית המשפט בחן את האירוע בהתאם למבחנים אשר נקבעו לכך בחוק ובפסיקה. השופטת סיגל רסלר-זכאי קבעה כי התובע היה במהלך תהליך של ירידה מהרכב ועל כן ניתן לראות בו משתמש ברכב בעת האירוע. כמו כן, נקבע כי התובע לא היה הולך רגל והירידה מן הרכב הייתה קשורה במקרה זה "בטבורה של הנסיעה". עוד צוין כי התובע לא סיים את נסיעתו, אלא רק ירד לזמן קצר והתכוון להמשיך בנסיעה מיד לאחר מכן.

מדובר בתאונת דרכים, קבעה השופטת, היות והאירוע מקיים את הדרוש לפי מבחנים של מקום, זמן, תכלית וסיכון. כמו כן, השכל הישר חייב אף הוא להוביל למסקנה כי ירידה זו מן הרכב קשורה לנסיעה ומהווה חלק ממנה לצורכי ההכרה לפי החוק. "שימוש ברכב, קל וחומר לשם הסעת ילדים קטנים, כולל גם את ירידתם של אלו מהמכונית ואת הסיוע הניתן להם לשם כך", קבעה השופטת.