למי הסמכות לדון בתביעת נזיקין נגד הרשות עקב פיגועי טרור?
| דרגו את המאמר |
|
האם בית משפט ישראלי יכול לדון בתביעת נזיקין נגד הרשות הפלשתינאית?
שופט בית משפט מחוזי מרכז, ד"ר אחיקם סטולר, דחה את בקשת הנתבעים – הרשות הפלסטינית וגורמים נוספים, שלא לדון בתביעת הפיצויים נגדם בגין טענת חסינות ריבון זר ובשל כך שבתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות לדיון. השופט דחה את טענתם היות והאחרונים לא הוכיחו כי מאזן השיקולים מצדיק העברת הדיון לפורום זר או כי מדובר בנושא שהינו בלתי שפיט.
רקע
בשנת 2002 הגיע מחבל למסעדה בתל אביב, השליך רימון יד וירה מרובה תוך כוונה תחילה להביא למות אנשי המקום. במעשיו גרם למותם של שלושה אזרחים ולפציעת עשרות אנשים ביניהם התובע. התובע נפגע בגופו והגיש תביעה לפיצויים כנגד הנתבעים האחראים לפיגוע, בגין נזקים אלו. בין הנתבעים נמצא האחראי הישיר למעשה העוולה וכן אחראים עקיפים, שסייעו במימון פעולת הטרור.
הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף היות וכל דיון בנושאי התובענה עלול לגרום לתוצאות בלתי רצויות במישור המשפטי והמדיני. זאת היות והתובענה עוסקת בעניינים שלטוניים מדיניים בעלי חסינות שיפוטית. לדידם, הבאת ענייניה הפנימיים של ישות זרה להכרעה שיפוטית בפני בית משפט במדינה אחרת עלול להביא לפגיעה ביסודות שלטון החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט. בנוסף, הכרעה בנושא זה יכולה להתקבל בקרב הציבור כהתערבות שיפוטית בהליכים מדיניים וביחסיה הבינלאומיים של המדינה ולהיתפס כבלתי לגיטימית.
לטענת הנתבעים, נהנים הם מחסינות ריבון זר בפני שיפוט התובענות בבתי המשפט בארץ. כך שגם אם המעשים המיוחסים להם יוכחו, ותקבע אחריותם, יש לקבוע כי הם מעשים בעלי אופי מדיני ושלטוני - ובשל כך מוקנית להם חסינות מפני תביעות אזרחיות בגינם. לחלופין, מעשה הפיגוע הוא מעשה מלחמה בלתי שפיט מעיקרו על פי כללי המשפט הפרטי, ובכל מקרה אין לקבוע כי מדובר בסיכון רגיל ויומיומי המכוסה על ידי דיני הנזיקין האזרחיים.
טענה אחרת של הנתבעים הייתה כי בתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות לדון בתובענה. לדידם, יש להעביר את התובענה לבתי המשפט המוסמכים ברשות הפלסטינית, שכן עילות התביעה המופנות נגדם תוקפות את מדיניותה ומעשיה השלטוניים בתחומים מדיניים מובהקים.
לטענתם, מאזן הזיקות והאינטרסים נוטה באופן מובהק אל עבר הפורום הזר, תוך בחינת ציפיותיהם הסבירות של הצדדים, מקום מושבם והמקום בו הם מנהלים את חייהם או עסקם, השפעת ההכרעה על אינטרסים של גורמים שלישיים וכן שיקולי צדק בין הצדדים. בנוסף, טענו כי הדין שצריך לחול הינו הדין הזר הפלסטיני.
טענות הנפגע
התובע טען כי מדובר בתביעת נזיקין רגילה בגין נזקיו ומתייחסת לאחראי הישיר בביצוע הפיגוע ולאחראים השילוחים, שמימנו את פועלת המפגע. לדידו, התביעה לא מתייחסת לנושא של הפרת הסכמים מדיניים בין ישראל לרשות הפלסטינית ודין בקשת הנתבעים בדבר דחיית התביעה על סף להידחות.
זאת מחמת העובדה כי בדיון אחר העניין נקבע כי בית המשפט הישראלי הוא הפורום המתאים לדיון במחלוקת המבוססת על עילה אזרחית. עובדה זו מקבלת משנה תוקף גם על פי מבחן מירב הזיקות הנהוג במקרים מסוג זה. המשיב הוסיף כי בקשת הנתבעים הינה צינית וחסרת תום לב לאור אופי פעולתם וכי הם לא הצליחו להרים את נטל השכנוע המצדיק דיון בפורום זר.
דיון והכרעה
בית המשפט קבע כי הנתבעים העלו על הכתב טענות רבות, אשר אין להן מקום. חלקן נרשמו בלשון רבים בעוד במקרה זה תובע אחד. כמו כן, הייתה התייחסות כללית לתובענות שונות אשר הוגשו על ידי תובעים שונים. השופט דחה את טענתם בדבר היעדר עילת תביעה ולא מצא כל טענה בתיק הנדון בקשר להסכמים מדיניים והפרתם אלא שב והדגיש כי התובענה עוסקת אך ורק בתביעה אזרחית לפיצוי בגין נזקי גוף.
זאת ועוד, נקבע כי בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לעניין בהתאם לקביעה קודמת בתיק. הנתבעים לא הוכיחו כי יש נסיבות המצדיקות שינוי קביעה זו, או כי ניתנה בשגגה ולכן אין לדון בעניין מחדש.
נדחתה טענת הנתבעים באשר לכללי ברירת הדין. על פי ההלכה הפסוקה, הדין שחל הוא דין מקום ביצוע העוולה פרט למקרים חריגים בהם הצדק מחייב אחרת. במקרה דנן, בקשת הנתבעים לסטות מהכלל ולהחיל את הדין זר לאור ציפיותיהם הסבירות לא התקבלה. יתרה מזאת, נקבע כי אין לומר שהקשר בין מקום ביצוע העוולה דין החל הוא מקרי.
הנזק נגרם בתחומי המדינה ולכן יהיה זה הגיוני להחיל את דין המדינה. בנוסף, על הנתבעים הטוענים להחלת דין אחר להוכיח דין זה. בעניינו, לא עמדו הנתבעים בנטל הוכחת הדין הזר, ומשכך יש להחיל את חזקת שוויון הדינים. לפי חזקה זו, הוראות משפט הפורום יהיו על פי הדין הישראלי מקומי.
לסיכום, שופט בית המשפט שב והדגיש כי מדובר בתביעה לפיצויים אזרחיים ותו לא ולכן דחה את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף וחייבם בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לתובע.
