מי אחראי לשלם פיצויים בגין נפילה עקב בור שנפער בכביש?

דרגו את המאמר

בחודש ינואר 2012, התובע, יליד שנת 1980, הלך בשעות הערב המאוחרות ברחוב, סמוך למקום מגוריו במעלה עירון, ונתקל בבור גדול שנפער באמצע הכביש. כתוצאה מכך הוא נפגע ברגלו השמאלית. התובע פנה לבית משפט השלום בעפולה תביעה לפיצויים נגד המועצה המקומית מעלה עירון בגין נזקי גוף.

התובע שהיה בעת התאונה כבן 32, טען שבצד הכביש שבו נפל, לא היתה מדרכה, לכן נאלץ ללכת על הכביש, ושם נתקל בבור גדול ונפל ארצה. התובע טען שהבור באמצע הכביש לא היה מגודר ולא היה במקום שילוט אזהרה. על כן המועצה המקומית התרשלה בכך שלא נקטה באמצעי זהירות מתאימים למניעת נפילתו לבור, והיא אחראית לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו.

המועצה הכחישה את עובדות התאונה ברחוב, וטענה כי גם אם יוכח שאכן הנסיבות הן כפי שנטענו על ידי התובע, הרי שאין באירוע כדי להטיל עליה אחריות, מאחר שהתובע לא הלך כפי שהולך רגל סביר היה צריך ללכת, וממילא רובצת עליו אחריות תורמת מכרעת לקרות הנזק.

צד ג' ביצע עבודות חציית קו מים במקום האירוע

המועצה הגישה הודעה לצד ג', שהיא אגודה שיתופית למים, אשר ביצעה לפני האירוע עבודות תשתית של הנחת צנרת מים בכביש באופן עצמאי, ללא קשר לפעילות המועצה. לפיכך, האחראית לתאונה ברחוב היא האגודה שיתופית למים.

מנגד טענה האגודה כי לא ביצעה במהלך תקופה זו כל עבודות תשתיות צנרת או כל עבודה אחרת במקום האירוע. וכי הבור בכביש נפער נוכח שיטפונות החורף, לאחר שבוצעו חפירות להטמנת קווי ביוב. האגודה הדגישה כי במקום שבו נפל התובע, לא היו מדרכות בצד הכביש, ולא היתה לו ברירה אלא ללכת על הכביש, לכן האשמה מוטלת על כתפי המועצה המקומית בלבד.

רכז תשתיות מטעם המועצה הצהיר כי במקום בוצעו תיקוני קו מים מטעם צד ג'. אולם הוא לא ראה מי בדיוק ביצע את העבודות. מנגד הצהיר תושב המקום כי מדובר בבור בכביש ראשי שנוצר עקב שקיעת קרקע בחלק שבו בוצעו עבודות ותיקונים שבוצעו מטעם המועצה.

יש להטיל חובת זהירות קונקרטית משותפת ובחלקים שווים

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בתמונות שהוצגו, התרשם בית המשפט כי הבור נמצא בסמוך לקו ביוב, וכי לצד עבודות תשתית המים בוצעו גם עבודות תיקוני כביש, אולם מאחר שלא צורפה כל חוות דעת מתאימה לגבי קטע הכביש, ואף בתמונות אין כדי לקבוע אחריות מלאה על אחד מן הצדדים, הגיע למסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת בחלקים שווים הן על המועצה והן על צד ג'.

לפיכך קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 18,000 שקלים, ויש להטיל חובת זהירות קונקרטית משותפת ובחלקים שווים למועצה ולצד ג'. ולבסוף נקבע כי המועצה המקומית תשלם לתובע סך של 9,000 שקלים בגין נזקיו, וצד ג' ישלם לתובע סך של 9,000 שקלים.

ת"א 9408-10-12