עיריית נתניה תפצה אשה שנפלה ברחוב לאחר שנתקלה בבור ביוב

דרגו את המאמר

אשה כבת 70 פסעה על המדרכה באחד מרחובות העיר נתניה, ולפתע נתקלה בבור ניקוז של ביוב שהיה שקוע משמעותית ביחס לסביבתו, כתוצאה מכך נפלה על המדרכה ונגרמו לה נזקי גוף. על כן הגישה תביעת פיצויים נגד עיריית נתניה, בטענה כי היא אחראית לבטיחותם של עוברי האורח, ונדרשה לדאוג להסרת המכשול. בית משפט השלום בהרצליה נדרש להכריע בעניין זה.

בחודש מאי 2011, נפלה התובעת, ילידת 1943, ברחוב, כאשר נתקלה בשפת בור ניקוז של ביוב שהיתה גבוהה במעט מהמכסה. התובעת נחבלה בכתף ימין, ומבדיקה שעברה במוקד רפואי עלה כי נגרם לה קרע בגיד בכתף. על פי חוות דעת של מומחה רפואי מטעם בית המשפט נקבע כי נותרה לה כתוצאה מהתאונה ברחוב נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין כאבים ומגבלות בתנועות כתף ימין שהיא ידה הדומיננטית.

החברה ראתה את התובעת עפה באוויר כתוצאה מההיתקלות בבור

התובעת צירפה לכתב התביעה צילומים, בהם נראה מכסה בור הניקוז שבגינו נפלה, והזמינה לעדות את חברתה שנכחה בעת האירוע. החברה הצהירה כי הלכה עם התובעת ברחוב, ולפתע ראתה אותה עפה באוויר ונופלת על המדרכה תוך שהיא נחבטת בראשה ובצידה השמאלי. לאחר הנפילה הבחינה כי התובעת נתקלה בבור ביוב שהיה שקוע וללא אבני שפה מסביב ועקב כך היא נפלה.

עיריית נתניה טענה כי יש לדחות את התביעה, מאחר שגרסתה של התובעת אינה עקבית ומלאה בסתירות. ראשית טענה כי אין התאמה בין הצילומים שהציגה לבין הכתובת שבה אירעה התאונה. שנית, טענה כי עדותה של החברה אינה תואמת את גרסת התובעת, לפיה נפלה על כתף ימין, ולא על צד שמאל כפי שהצהירה העדה, ואף כלל לא נפלה על ראשה.

לא ניתן היה לצפות מהתובעת לזכור על איזה צד נפלה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, התרשם בית המשפט כי קיימות סתירות בין עדותה של התובעת לעדות חברתה, אולם סבר כי מדובר בדקויות חסרות משמעות של ממש, שכן נפילה המתרחשת בגין היתקלות במכשול נמשכת שניות בודדות, על כן לא ניתן לצפות מהנפגע, שעסוק בהקטנת הסיכון, לזכור על איזה צד נפל ובאיזו זווית.

עוד קבע כי התובעת ציינה בטעות את כתובתה של חברתה, במקום את הכתובת של מקום אירוע התאונה, על כן השתכנע כי היא אכן נתקלה בשפת בור הניקוז שהיתה גבוהה במעט מהמכסה, וכתוצאה מכך נפלה ברחוב ונחבלה בכתף.

עיריית נתניה תפצה את התובעת בסך של 52,125 שקלים

על סמך חוות דעת של מומחים קבע בית המשפט כי הפרש הגבהים בין שפת הבור למכסה הביוב הוא בגובה נמוך מזה שנקבע בפסיקה, והמפגע נוצר עוד בשלב התכנון או בשלב התקנת בור הניקוז, על כן חלה רשלנות מטעם העירייה בפיקוח על התקנתו, והיא אחראית לפצות את התובעת בגין נזקיה.

מאחר משהתאונה ארעה בשעות היום, בית המשפט הטיל על התובעת אשם תורם בשיעור של 25%, וחייב את העירייה לשלם לה פיצויים בסך של 52,125 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 12,300 שקלים.

ת"א 31367-12-11