האם העירייה אחראית לפצות קשישה שנפלה ברחוב?

דרגו את המאמר

קשישה כבת 80, נפלה ברחוב בדרך אל ביתה, כתוצאה משקיעת ובליטת אבנים משתלבות במדרכה, ונגרמו לה נזקי גוף. על כן היא הגישה תביעה לפיצויים נגד המועצה האזורית. בית משפט לתביעות קטנות בחדרה נדרש להכריע האם הנתבעת אחראית לפצות את התובעת בגין נזקיה.

בחודש דצמבר 2013, יצאה התובעת יחד עם חברתה מהרצאה, בסביבות השעה עשר וחצי בלילה. בעודה פוסעת על המדרכה, בדרכה הביתה, מעדה התובעת ונפלה ארצה. כתוצאה מהנפילה ירד לה דם בפנים, והיא סבלה מכאבים, אולם היא החליטה שלא לגשת לחדר מיון, אלא לשוב הביתה, ולמחרת היא פנתה לקופת חולים. שם אובחנו חבלות על הפנים והידיים, סדקים בצלעות וכאבים בבית החזה.

בצילומים שהציגה התובעת נראה כי המדרכה אכן עקומה

התובעת הציגה בפני בית המשפט תמונות שצילמה ממקום נפילתה, בהן נראה כי במדרכה, הבנויה אבנים משתלבות, נמצאים הפרשי גובה בקטע מסוים ואף האבנים עקומות ובולטות, שנגרמו ככל הנראה משורשי עץ.

חברתה של התובעת העידה, כי היא ראתה אותה נופלת, אך לא הצליחה לאחוז בה, ואף איבדה בעצמה את היציבות. החברה הבחינה כי יורד לתובעת דם בפנים, אך לבקשתה, היא החזירה אותה לביתה. עוד ציינה העדה, כי התובעת הינה אשה מלאת אנרגיה, אשר בדרך כלל לא סובלת מכאבים.

התובעת עתרה לפיצוי בסך של 20,000 שקלים, בטענה כי בעקבות הנפילה ברחוב היא חלתה בשלבקת חוגרת, אשר מחלה זו הופיעה בעבר בנסיבות דומות, ואף תמכה את טיעוניה באישורים רפואיים.

האזור היה מואר והתובעת הכירה אותו היטב

הנתבעת טענה מנגד כי יש לייחס לתובעת אשם תורם משמעותי, מאחר ומדובר באשה מבוגרת הסובלת מבעיות בריאות שונות, והאזור בו נפלה היה מואר, והיא אף מכירה אותו היטב, וצעדה בו פעמים רבות. עוד נטען כי לא התקבלה אצל הנתבעת פניה כלשהי על המפגע מצד התובעת לאחר הנפילה, ולא ניתנה לה האפשרות לבדוק את המקום בזמן אמת.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, ועיון בתמונות של אזור האירוע, קבע בית המשפט כי על מדרכה יש קטע בעייתי של אבנים בולטות, שנגרם ככל הנראה מדחיקת האבנים על ידי שורשי העץ הסמוך, והאבנים שיבשו את המפלס והפכו אותו למסוכן.

התובעת תפוצה על ידי העירייה בסך של 6,800 שקלים

על כן נקבע כי מדובר במפגע שמחובת העירייה לתקן אותו, ואף מחובתה לצפות גם את הליכתם של אנשים מבוגרים ולדאוג לתקינות המדרכות. עוד נקבע כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בגובה של 15%, מאחר והיא הכירה לדבריה את המפגע, לאחר שאנשים נוספים נפלו שם, על כן היה עליה לנקוט בזהירות או לחלופין לבחור בדרך חלופית.

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצויים מהמועצה האזורית בסך של 6,800 שקלים כולל פיצוי בשל נזק לא ממוני, ובנוסף הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך של 1,000 שקלים.

ת"ק 44272-05-14