המשטרה לא תשלם פיצויים לאוהדת מכבי חיפה שהותקפה על ידי אוהדי בית``ר

דרגו את המאמר

נזקי גוף במשחק כדורגל ותביעה כנגד המשטרה

ע"א 44976-02-12

ליגת העל הישראלית בכדורגל נפתחת בימים אלה ב"קול תרועה וסערה". מדי סוף שבוע, הולכים לפקוד את אצטדיוני הכדורגל ברחבי הארץ כ-25,000 צופים בממוצע. לא אחת, הלהט בקרב האוהדים, והיריבויות עתיקות היומין בין המועדונים, גורמים להתנגשויות אלימות. האם אוהד אשר נפצע במהלך תגרה במשחק כדורגל, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף, יכול להגיש תביעה בעניין כנגד המשטרה? להלן דוגמא למקרה כאמור.

      קראו עוד על פציעות וכדורגל:

• פיצויים לשחקן כדורגל שנפצע ונאלץ לפרוש
• האם שחקן כדורגל נפצע בעקבות תנאי מגרש קשים? האם פיצויים?
• אחריות עירייה לפצות תושב שנפצע במשחק כדורגל במגרש עירוני
• קטין יזכה לפיצויים לאחר תאונת דרכים בגין אובדן קריירה כשחקן כדורגל
• עיריית ירושלים תפצה בגין נזקי גוף שנגרמו באצטדיון טדי

מדובר בצעירה האוהדת את קבוצת הכדורגל מכבי חיפה. האוהדת הגישה תביעה כנגד משטרת ישראל וזאת לאחר שהיא נפצעה במהלך משחק בחיפה בין בית"ר ירושלים לקבוצת מכבי המקומית. התביעה הוגשה כנגד מספר גורמים - משטרת ישראל, מועדון הכדורגל מכבי חיפה, קשר ספורט, החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה (אתו"ס) ועיריית חיפה. בית משפט השלום דחה את מרבית התביעה אך קיבל את טענות האוהדת כנגד המשטרה. כפועל יוצא מכך, המשטרה חויבה בתשלום פיצויים בסך 113,000 שקלים לתובעת.

לאחר מתן פסק הדין, משטרת ישראל הגישה באמצעות המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית משפט קמא, וקבע כי המשטרה לא התנהלה ברשלנות כלפי התובעת. דהיינו, נקבע כי האחרונה לא הייתה זכאית לפיצוי מהמשטרה בגין נזקיה.

האוהדת: "רשלנות זועקת לשמיים" | המדינה: "אמצעים סבירים"

המדינה טענה בערעור כי יש לבטל את פסק הדין או לחילופין להטיל את האחריות לפצות את התובעת על קשר ספורט ומכבי חיפה. לטענתה, קביעת חבותה של המשטרה לתשלום פיצויים בגין האירוע הייתה עלולה להביא ל"הרחבה בלתי סבירה ומרחיקת לכת של חבות המדינה בנזיקין". לטענת המדינה, בעקבות האווירה הכללית סביב המפגש בין שתי היריבות הותיקות, המשטרה העמידה באזור האצטדיון כוח שיטור רב. על כוח זה נמנו למעלה מ-250 שוטרים שנעזרו בכ-160 סדרנים.

נטען כי כוחות המשטרה והסדרנים נשארו באזור המדובר עד השעה 23:00 (40 דקות לאחר תום ההתמודדות) וזאת על מנת למנוע אלימות או תגרות בין קבוצות האוהדים. במילים אחרות, המדינה טענה כי הפעולות אשר ננקטו על ידי המשטרה ביום נשוא התובענה היו סבירות בהחלט. קשר ספורט ומכבי חיפה טענו כי מדובר באירוע אשר הן לא היו אחראיות לו, וזאת משום שהוא התרחש מחוץ לאצטדיון ולאחר תום המשחק.

המשיבה טענה כי אין לקבל את טענות המשטרה וזאת משום שרשלנותה של המדינה במקרה המדובר "זעקה לשמיים". לדבריה, השוטרים לא נשארו ליד המגרש לאחר המשחק ו"נטשו את המקום כעבור דקות ספורות בלבד". האוהדת ביקשה להדגיש כי השוטרים פעלו כאמור למרות שמדובר במשחק שהוגדר "רגיש" והיה "מועד לפורענות". כמו כן, נטען כי המשטרה לא הפרידה כנדרש בין מחנות האוהדים ולא דאגה לפיזור שקט של אוהדי הקבוצות.

בית המשפט מקבל את הערעור - "לא צריך שוטר על כל אזרח"

בית המשפט קיבל כאמור את ערעורה של המדינה וביטל את פסק דינו של בית משפט קמא. השופט, עודד גרשון, קבע כי לא נפלה רשלנות מצד המשטרה בהתנהלותה לאחר המשחק. נקבע כי כוחות השיטור והאבטחה במקום ענו בהחלט על הדרישה הסבירה מהמשטרה.

זאת עוד, בית המשפט קיבל גם את טענות המדינה לכך שהשוטרים והמאבטחים נשארו במתחם זמן רב לאחר תום המשחק, וזאת על מנת להשליט סדר במקום ולמנוע התפרעויות בין אוהדים משתי המחנות. נקבע כי נזקי הגוף אשר נגרמו לתובעת מחוץ לאצטדיון היו בגין התפרעויות שאירעו באזור לאחר שהשוטרים עזבו את המתחם.

השופט גרשון הוסיף וקבע כי יש לקבל את טענת המדינה לכך שאם תביעתה של האוהדת כנגד המשטרה הייתה מתקבלת, היה בכך כדי להרחיב באופן בלתי סביר ובלתי הגיוני את חבותה של משטרת ישראל כלפי אוהדי כדורגל. "אבטחה ושיטור של אירועי ספורט אינם יכולים לכלול שוטר על כל אזרח", נכתב בפסק הדין.