פיצויים בגין תקיפה לאחר סכסוך שכנים

דרגו את המאמר

פיצויים לאחר תקיפה בעקבות סכסוך בין שכנים

בית המשפט פסק פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לבני זוג בעקבות תקיפה מצד שכניהם. התובעים והנתבעים, אשר גרו בשכנות אחד לשני, היו מסוכסכים ביניהם. במהלך השנים אף הוגשה על ידי הנתבעים תביעה כנגד התובעים על (תביעה שנדחתה ברובה).

על פי טענות התובעים, באחד הימים, יצאה התובע מביתו על מנת להשליך פח לאשפה, כאשר לפתע החל בנם של הנתבעים, קטין בן 14, לקלל אותו וליידות לעברו אבנים. התובע טען כי הוא הזהיר את הקטין ואמר לו כי במידה והוא ימשיך להשליך אבנים לעברו הוא ייאלץ לפנות למשטרה. הקטין החל לצעוק לעזרה ומן הבית יצאו הנתבעים כאשר הם חמושים במוט ברזל וקרש עץ.

      קראו עוד בתחום:

• אחריות המשטרה לשיהוי בפינוי נתקף לבית החולים ולגרימת מותו
• נזקי גוף כתוצאה מאיומים ותקיפה, האם פיצויים?
• תקיפה של עורך דין במשרדו - האם פיצויים?
• בעקבות התקיפה - אבי ניר וקשת יקבלו פיצויים מעיזבון דודו טופז

התובע טען כי הנתבעים הפליאו בו את מכותיהם, ואף באשתו אשר יצאה לסייע לו. בעקבות האירועים הובהל התובע לבית החולים. התובעים הגישו בקשה לבית המשפט מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת ובית המשפט קיבל את גרסתם באופן מלא. האם התובעים יהיו זכאים גם לפיצויי כספי במסגרת תביעה נזיקית בהליך אזרחי?

איזה גרסה היא הנכונה?

בית המשפט נדרש אפוא להכריע בין שתי הגרסאות אשר הוצגו בפניו. מצד אחד, גרסת התובעים לכך שהתובע ואשתו הותקפו באכזריות על ידי הנתבעים. מצד שני, גרסת הנתבעים כאילו התובע תקף את בנם הקטין ולאחר מכן אותם. כמו כן , השופט התייחס גם להחלטתו של השופט רומנוב במסגרת הבקשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

מדובר בהחלטה אשר התקבלה על ידי השופט לאחר שמיעת עדויות הצדדים והתייחסות לראיות הרלבנטיות. השופט רומנוב קבע באופן חד משמעי כי הוא מעדיף את גרסתם של התובעים על פני עדות הנתבעים. עם זאת, מדובר בדיון בבקשה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, ולא בפסק דין פלילי אשר שמע את מכלול הנסיבות בצורה מעמיקה. אי לכך, לא קמה לתובעים הזכות לטעון כנגד הנתבעים השתק פלוגתא.

בית המשפט קיבל את טענות התובעים וקבע כי הם הוכיחו את גרסתם. לא היו ראיות לכך שהתובע נפצע בסיטואציה אשר איננה קשורה לתקיפה. התובע ואשתו דיווחו על אירוע התקיפה גם בבית החולים וגם במשטרה. כמו כן, הפציעות מהם סבל התובע התיישבו בהחלט עם טענות התובעים, ואין במסמכים הרפואיים כדי לשלול את טענות התקיפה. העד העיקרי אשר יכול היה לסתור את עדות התובעים היה בנם הקטין, אשר עדותו נקבעה כלא אמינה.

הגנה עצמית?

האם הגנה עצמית? בית המשפט קבע כי גם דין טענה זו להידחות. העובדה היא כי התובעים ובנם לא העידו על נזק גוף אשר נגרם להם, שמטה את הקרקע מתחת לטענות ההגנה העצמית. בפסק הדין נכתב כי לא ייתכן שתוכר ההגנה העצמית כאשר הצד "התוקף" מגיע לבית חולים, ואילו הצד "המותקף" יוותר ללא פגע.

זאת ועוד, הקטין העיד מספר פעמים בנוגע ל"מכות" אשר קיבל מהתובע, אך כל גרסה הייתה שונה באופן משמעותי מרעותה (פעם סתירה, פעם בעיטה, פעם סתירה ובעיטה, פעם כמות בלתי ידועה של מכות יבשות).

לסיכום, בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בסך 7,500 שקלים בגין הכאב והסבל. עבור התובע, בית המשפט פסק פיצויים בסך 30,000 שקלים בעבור הכאב והסבל, 10,000 שקלים נוספים בגין אובדן כושר השתכרות ופנסיה, ו-5,000 שקלים נוספים עבור תרופות והוצאות רפואיות. כמו כן, נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט בסך של כ-12,000 שקלים.