עיקרון הקטנת הנזק

דרגו את המאמר

עיקרון הקטנת הנזק גורס כי נפגע צריך לנקוט באמצעים סבירים על מנת להפחית את נזקו, ואל לו לצפות כי המזיק יפצה אותו בגין נזקים אשר ניתן היה להימנע מקיומם. לדוגמא, אדם אשר נפגע בתאונת דרכים ברגלו, ואינו מוכן לחזור לעבודתו שאיננה דורשת ממנו אלא ישיבה מול מחשב, אינו יזכאי בהכרח לפיצויים בגין העובדה שהוא אינו מתפרנס. מדובר בעיקרון אשר איננו מעוגן בחקיקה והוא פרי הפסיקה.

השופט סלים ג'ובראן עמד על כך בפסיקתו בע"א 6581/98 זאב זאבי נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות, פ"ד נט(6). "עיקרון הקטנת הנזק זכה בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, לעיגון סטטוטורי אשר לפי הניזוק לא יפוצה בגין נזקים אשר הוא יכול היה להקטין או למנוע", כותב ג'ובראן, "הדברים נאמרים גם חרף הוראה מפורשת בפקודת הנזיקין והלכה פסוקה היא כי נטל דומה קיים גם במשפט הנזיקי". כמו כן, השיקולים אשר עומדים ביסוד עיקרון הקטנת הנזק בדיני הנזיקין הינם שיקולים הזהים לדיני החוזים בעניין זה.

נטל ההוכחה

השופט תיאודור אור עמד על נטל ההוכחה לעניין זה בע"א 120/00 משה יעל נ' משה בצלאל, תק-על 2002(2), 1125. על פי פסיקה זו, נטל ההוכחה בדבר אי עמידתו של הנפגע בעיקרון הקטנת הנזק מונח על הטוען אותו – דהיינו, על הנתבע. על פי נטל זה, המזיק חייב להראות כי מאזן ההסתברויות (כנהוג במשפט האזרחי) נוטה לטובתו ועליו לשכנע את בית המשפט כי התובע דנן לא עשה כנדרש לשם הקטנת הנזק.

מהם "אמצעים סבירים"?

נשאלת אפוא השאלה – מהם אותם האמצעים הסבירים אשר מצופה מהניזוק לנקוט בהם לצורך הקטנת נזקו. שאלה זו נבחנת, כמובן, בהתאם לנסיבות המקרה ופעולות הצדדים. המבחן לכך איננו נובע מהחלטתו של הניזוק עצמו או מרצונו. מדובר אפוא במבחן "האדם הסביר" בהתאם למצב אליו הניזוק נקלע.

לדוגמא, אדם אשר נפגע בתאונה, ובוחר שלא להתפרנס למרות שהיה מצופה ממנו לעשות כן כאדם סביר, אינו יכול לגלגל לפתחו של הנתבע את מלוא אובדן השתכרותו. כמובן שבמקרה מסוג זה מוטל על בית המשפט לבחון את נסיבותיו האישיות של הנפגע, לרבות מצבו הנפשי והגופני לאחר התאונה ומקשיים אשר נגרמו לו מבחינה סביבתית בשל נכותו.

      קראו עוד בתחום:

• חברת ביטוח לא תוכל להכריח מבוטחת לעבור ניתוח פלסטי

עם זאת, לא די בתחושות כגון בושה או אי נעימות כדי להצדיק העדר פרנסה. במילים אחרות, השאלה היא האם אדם סביר, בנסיבות נשוא התובענה, היה חוזר להתמיד בעבודתו, אם לאו. מדובר במבחן אובייקטיבי ואין די בתחושותיו הסובייקטיביות של הנפגע.

דוגמאות

עיקרון הקטנת הנזק נדון בשורה ארוכה של פסקי דין בערכאות השונות לאורך השנים. במקרה אחד נדחתה טענתה של חברת ביטוח בנוגע לנכויות פלסטיות ונפשיות של נפגעת תאונת דרכים אשר סירבה לעבור ניתוחים פלסטיים ולא פנתה לקבלת טיפול פסיכולוגי.

בית המשפט דחה את הטענות במקרה זה וקבע כי הצלחתם של הניתוחים הפלסטיים אינה בטוחה ומדובר במסכת ארוכה של סבל ומכאובים. כמו כן, נקבע כי לא ניתן להכריח אדם לפנות לטיפול פסיכולוגי, (אך צוין כי ייתכן והתובעת זקוקה לטיפול זה).

במקרה אחר, בית המשפט קיבל את טענותיה של הסתדרות מדיצינית הדסה בנוגע לתביעת נזיקין שהוגשה על ידי סטודנטית לרפואת שיניים. במקרה זה, התובעת טענה כי פוטרה ולא מצאה עבודה בגין מחלת עור שהתפתחה בעקבות החומרים במעבדה. בבית המשפט עלה בידה של הנתבעת להוכיח כי התובעת לא עשתה די על מנת לחזור ולהתפרנס, אף בקומה אחרת בפקולטה לרפואת שיניים. אי לכך, הופחת מעט הפיצוי שנפסק עבור התובעת בגין ראש הנזק הפסד השתכרות.