בעל הכלב הזהיר, ובכל זאת הנפגע התקרב וננשך - האם פיצויים?
| דרגו את המאמר |
|
פיצויים בגין נשיכת כלב למרות הסתכנות מודעת
אדם רשאי להגיש תביעת פיצויים בגין נשיכת כלב כנגד בעליה של החיה. עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן יהיה לקבוע כי הכלב תקף את הנפגע בשל התגרות ועל כן האחרון אינו זכאי לפיצויים. במקרים אלו, פתוחה בפני בית המשפט השאלה -מהי התגרות והאם יש לאפיין אותה לפי כוונת הנפגע או לפי אפיון אובייקטיבי משפטי (לפי חוויה משוערת מצידו של הכלב).
התגרות הינה סוגיה אשר מתפרשת באופן תכליתי ולפי מבחן הסיכון. המחוקק העדיף את האינטרס של עוברי האורח התמימים על פני האינטרס של בעלי הכלבים. עם זאת, המחוקק העדיף גם את האינטרס של בעלי הכלבים על פני האינטרס של התוקפים, מסיגי הגבול ועושי הצרות המתגרים בכלבים.
במילים אחרות, החוק מכיר מצד אחד בכך שכלבים נוטים לשמור על בעליהם, בני משפחתם וביתם, מפני מסיגי גבול ותוקפים. עם זאת, השאלה מתי תחול הגנה זו, ויוחלט כי מסיג הגבול התנהג בצורה שלילת כלפי הכלב ואין לפצותו בפיצויים, איננה סוגיה משפטית פשוטה. מדובר בשאלה אשר נבחנת בהתאם לאירוע, לכלב, לנפגע, לבעל הכלב, לנסיבות המקרה הנדון וכדומה.
סוגיה שזהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בתל אביב. הנפגע טען כי כלבו של הנתבע נשך אותו כאשר הוא עבד אצלו בעבודות חשמל. בעל הכלב, לעומת זאת, טען כי התובע התגרה בכלב ועל כן הוא אינו זכאי לפיצויים. לטענת בעל הכלב, הוא הזהיר את התובע באופן מפורש, לבל יתקרב לכלב, אך האחרון לא נשמע לו וננשך.
השקיית הכלב אינה התגרות
מעשה שהיה כך היה. התובע הגיע לעבוד אצל הנתבע בעבודות חשמל במחסן. במחסן זה היה קשור כלב גדול מימדים אשר היה בבעלותו של הנתבע. הנתבע הזהיר את התובע שלא להתקרב לכלב, וזאת משום שהוא מסוכן. התובע עשה כדברו של הנתבע, פרט ליום אחד בו הוא החליט להשקות את הכלב במים בשל החמסין אשר השתולל בחוץ. בעוד הוא מתקרב ומניח את המים ליד הכלב, תקף אותו הכלב ונשך את ידו.
קראו עוד על תקיפות כלבים:
- כלב מסוג פוינטר תקף הולכת רגל - 300,000 שקלים פיצויים
- אחריות על כלב תוקף גם באופן זמני, האמנם?
- פיצויים לעוברת אורח אשר נפגעה מכלב ללא מחסום או רצועה
- תקיפה של כלב שמירה, האם פיצויים?
הנתבע טען כי התובע ידע שאסור לו להתקרב לכלב ומעשיו הינם כהתגרות אשר מאיינת את זכותו לפיצויים. התובע הכחיש בהתחלה כי הוא ניגש להביא לכלב מים, אך לאחר מכן הודה בכך. עם זאת, בית המשפט פסק כי הוא זכאי לפיצויים, וזאת חרף "הוראותיו המפורשות של הנתבע שלא להתקרב לכלב".
אפילו אם התובע התנהג בחוסר זהירות, נכתב בפסק הדין, לא ניתן לראות בהשקיית הכלב ביום חמסין משום התגרות בחיה. על הנתבע היה מוטל לדאוג כי הכלב קשור, זמום ומגודר היטב, באופן בו אף אחד מהעובדים אינו יכול לבוא עימו במגע. כמו כן, היה על בעל הכלב לצפות כי העובדים יתייחסו אל הכלב וכתוצאה מכך יסתכנו. "לפיכך אין להחיל בענייננו את ההגנה של 'התגרות', אפילו נניח כי הכלב חווה כהתגרות את עצם ההתקרבות אליו", נקבע בפסק הדין.
