תביעת תושב השטחים שנפגע מפגיעת טיל בעת סיכול ממוקד למבוקש

דרגו את המאמר

שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה ד"ר עדי זרנקין התיר עתה לפרסום, כי דחה תביעת תושב חברון יליד 1992 שתבע את המדינה, בגין טיל שנורה על ידי מסוק צה"ל במסגרת "סיכול ממוקד" כנגד המבוקש דיאב, פעיל בכיר בזרוע הצבאית של ארגון הטרור הג’יהאד האיסלמי בחברון, ואשר פגע במכונית אביו, בה הוא ישב באותו זמן, וכתוצאה מכך נגרמו לו פגיעות קשות.

השופט קבע כי הפעולה היתה יזומה ע"י צה"ל לצורך מניעה של פיגועי טרור על ידי המבוקש, שהיה בכיר בארגון טרור, שעסק בפעילות טרור בעברו ואשר מסוכנותו וכוונותיו להמשיך ולפגע הייתה ידועה לגורמי הביטחון של המדינה.

הפעולה בוצעה על רקע מצב של סכסוך מזויין בו המדינה הייתה מצויה, בתקופה של טרור גואה כנגד אזרחי המדינה וחייליה ומאפייניה הללו של הפעולה חוסים בגדרו של המונח "פעולה מלחמתית". בשל כך מוקנה למדינה פטור מאחריות בנזיקין לכל נזק שנגרם מאותו ארוע.

הערה: במסגרת פסה"ד נדונה הגדרת המונח "פעולה מלחמתית" ותחולת חוק הנזיקים האזרחיים בנסיבות המקרה.

רקע:

כדברי השופט זרנקין , דיאב עא רחים עא שוויכי, פעיל בכיר בזרוע הצבאית של ארגון הטרור הג’יהאד האיסלמי בחברון היה פגע רע ידוע, שעל גבו תלוייה הייתה קופה נכבדת של שרצים, ובהם גיוס, אימון ושילוח מחבלים שביצעו פיגועים בישראל, ובכללם אף הפיגוע בקו אוטובוס מס’ 25 בגבעה הצרפתית בירושלים ביום 4.11.01. במהלכה של הפעולה שנערכה בתאריך 5.4.02 , נעשתה תקיפה מהאוויר לעבר מכונית בה נסע המבוקש באותה העת.

השופט זרנקין ציין כי את האירוע נשוא תביעה זו, מיום 5.4.02, יש להבין לאור המצב ששרר במדינת ישראל באותה תקופה. החל מחודש ספטמבר 2000 נמצאה מדינת ישראל תחת מתקפת טרור אכזרית, של פיגועי התאבדות רבים, פיגועי ירי, ירי רקטות וכד’, מתקפה שכוונה, לא אחת, לעבר מוקדי אוכלוסייה אזרחית.

בתקופה הזו, שזכתה לכינוי "אינתיפאדה שניה", התנהלה לחימה עזה כנגד גורמי הטרור באזורי יהודה, שומרון ועזה , שנחשבת כ"עימות מזויין" (ARMED CONFLICT), בין ישראל לבין ארגוני מחבלים שונים באזור.

למדינת ישראל, כמדינה ריבונית, עומדת הזכות המלאה להגן על עצמה מפני התקפות טרור אלו, ולנקוט בפעולות לחימה, גם כאלו שהן פעולות התקפיות, לצורך מניעתו וסיכולו של פיגוע הטרור הבא. כזו היא פעולת ה"סיכול הממוקד", שבוצעה ביום 5.4.02 כנגד המבוקש דיאב עא רחים עא שוויכי.

השופט הבהיר כי המבוקש היה מעורב, בין היתר, בגיוס, אימון, ושילוח מחבלים שביצעו פיגועים בישראל בעבר, ופוטנציאל המסוכנות העתידי שלו היה ידוע לגורמי הביטחון וכי היה קיים מידע מודיעיני מאוד קונקרטי, באשר למסוכנותו של המבוקש, לפיו התכוון להוציא לפועל פיגוע התאבדות שהיה בשלבי תכנון מתקדמים. לפיכך, ברור כי פעולת הסיכול הממוקד הייתה חיונית בשל הסיכון המוחשי והמיידי שהיווה המבוקש.

השופט הוסיף כי הפעולה נעשתה על רקע מצב של סכסוך מזויין בו המדינה הייתה מצויה, בתקופה של טרור גואה כנגד אזרחי המדינה וחייליה ומאפייניה הללו של הפעולה חוסים בגדרו של המונח "פעולה מלחמתית" (שהיה קיים לפני תיקונו של החוק, ובודאי לאחר תיקונו).

משנכנס אירוע מסויים בשערי ההגדרה של "פעולה מלחמתית", הרי שמוקנה למדינה פטור מאחריות בנזיקין לכל נזק שנובע מאותו אירוע, שכן חוק הנזיקים האזרחיים פוטר את המדינה מאחריות בנזיקין בגין נזק שנגרם כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי "פעולה מלחמתית" של צה"ל.

עוד ציין השופט כי בנסיבות המקרה ובהתאם לעדויות שנשמעו , אם היה מוטל עליו לבדוק את סבירותה או מידתיותה של הפעולה שננקטה, למרות החסינות המוקנית למדינה -לא היה מוצא בה כל רבב.

בסיכום דבריו ציין השופט זרנקין כי תוצאה זו הינה קשה לתובע, באשר היא מותירה אותו ללא פיצוי בגין הנזק שנגרם לו וכי הלב נכמר למראה דמותו המיוסרת , שעה שסבל מכוויות קשות ביותר בכל חלקי גופו, אשר לבד מן הייסורים שהסבו לו, אף השחיתו את צורתו באופן מזוויע.

מבחינה זו של החמלה האנושית, אין דמו של התובע סמוק פחות מדמם של נפגעים אחרים, יהודים וערבים כאחד, אשר אלו גם אלו משלמים, על לא עוול בכפם, את מחירה הנורא של המלחמה והטרור שהם מנת חלקנו מזה שנים רבות.

השופט ציין כי הבין מדברי ב"כ המדינה כי קיימת וועדה אשר עוסקת בסיוע הומניטארי לנפגעים מסוגו של התובע, וטוב יעשה התובע אם יפנה לוועדה הזו, וטוב תעשה הוועדה אם תטפל בפנייתו בנפש חפצה ותסייע לו כמידת יכולה.