www.what2do.co.il

אפליה בכניסה למקומות ציבוריים

דרגו את המאמר

אפליה בכניסה למקומות ציבוריים

אפליה בכניסה למועדונים, ברים ומקומות בילוי:

 

חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות:

 

תכלית חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים הינה קידום ערך השוויון והצורך למגר בדרך יישומו דעות קדומות וכן על הצורך בהחלתו במגזר הפרטי.

המחוקק עמד על הבעיה הקשה הקיימת בתחום החברתי, בין היתר, בנוגע להפליה בכניסה למקומות ציבוריים. החוק נועד להתמודד עם תופעה שלילית, בין היתר בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקומות בילוי בשל חזותו – תופעה שלילית שהחברה בישראל נדרשת להתמודד איתה, ואשר ברובה מתרחשת במקומות שהם בבעלות פרטית.

הרעיון הבסיסי ביסוד חקיקה זו הינו שיש להחיל את עקרון השוויון גם על עסקים פרטיים הפונים לציבור הרחב בהצעת שירות. החוק בא גם לאזן בין עקרון השוויון ובין השמירה על חופש ההתקשרות, כך שמחד מוטלת החובה שלא להפלות, על מי שפתח שעריו לציבור הרחב, ומאידך, מוצאים מתחולתו של החוק, למשל, מועדונים או ארגונים המבקשים לשמור על צביון חברתי מסוים.

 

מהי אפליה? מה אומר החוק?

לפיכך, ולצורך האיזון בין האינטרסים השונים, כלומר: מחד – למנוע אפליה, ומאידך – לאפשר לעסקים פרטיים לשמור על צביון ומאפיין ייחודי מסויים, קבע החוק מנגנונים של איזונים ובלמים. מחד - בסעיף 3(א) לחוק נקבע איסור האפליה כערך מרכזי מוגן, כדלקמן:


"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות."
ועוד קבע החוק בסעיף 6(2) חזקה ראייתית על פיה אם הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת:

 

(2) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;"

 

התנהגות שאינה אפליה:


מאידך, קבע החוק בסעיף 4 הגנה, על פיה במקרים מסויימים סירוב לספק שירות מסויים לא יחשב כאפליה, ובין היתר נקבע בסעיף 3(ד)(1) כדלקמן:


אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי;"


כלומר החוק אמנם אוסר אפליה, אך אינו אוסר על עריכת אבחנות הנובעות ממהותו של השירות או המקום. כך למשל, החוק אינו אוסר על סירוב להכניס אדם למסיבה או למועדון, מהטעם שזה אירוע סגור למוזמנים בלבד, או לחברי מועדון בלבד. סירוב להכניס למועדון מטעם זה בלבד לא ייחשב כאפליה.

מהו סכום הפיצויים?

סעיף 5(ב) לחוק קובע כי הפיצוי הקבוע לעוולה מן הסוג הנידון יעמוד על הסך של 50,000 ש"ח – ללא הוכחת נזק.

 

כיצד הכריע בית המשפט בעבר?

 

בפסק דין שניתן לאחרונה נגד פאב ברחובות בו לא הוכנסו התובעים לפאב קבע בית המשפט כי במאזן ההסתברויות, התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם על פי החוק. משנשמטה הקרקע תחת עילת מניעת הכניסה הנטענת (היעדר הזמנה מראש ועדיפות ללקוחות קבועים), הרי שעילת ההפליה נותרה בדד בצריח, ולמעשה היא הסיבה שבעטיה לא הוכנסו התובעים לפאב.


יצויין, כי פרשה זו דומה בעובדותיה לפרשה שנתבררה מור ארז נ’ "בר אייזן" בע"מ (ופרשות נוספות). גם במקרה זה נטען כי מניעת הכניסה נובעת מהתרת הכניסה "למוזמנים בלבד", כשבפועל אחרים הוכנסו ללא הזמנה מראש, ואילו התובע ואשתו, שהינם בעלי חזות מזרחית – לא הוכנסו.


בית המשפט קיבל את התביעה, ודחה את טענת הנתבעת כאילו מניעת הכניסה נבעה מטעמים לגיטימיים של "כניסה למוזמנים בלבד".

 

אפליה סמויה:


נוכח הישנותה של טענת הגנה זו במקרה זה ובמקרים נוספים, נראה כי מתוך מודעות להוראות החוק, מקומות בילוי החליטו לאמץ מדיניות של "אפליה סמויה", היינו, הסוואת האפליה במעטה של "מדיניות מועדון" או "רשימת מוזמנים" או "מסיבה פרטית" או "עדיפות ללקוחות קבועים", ועוד כהנה וכהנה אמתלות למניעת כניסתם של בליינים אשר כניסתם אינה חביבה על בעלי ומנהלי מקום הבילוי, מסיבות בלתי רלוונטיות ובלתי ענייניות.


בית המשפט לא יכשיר תופעה מעין זו. נתבע שטוען טענה כזו, עליו הנטל הראייתי להוכיחה. דהיינו, עליו להראות כי אכן קיימת רשימת מוזמנים לאותו ערב, או שקיים מועדון חברים, או שהמסיבה הינה פרטית, וכי נקבע מראש כי מדובר בערב סגור לאנשים מסוג זה, וכי בפועל הוכנסו רק אנשים מהקבוצה הרלוונטית.


נתבע אשר לא יביא תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענה זו, המבססות הגנה לפי סעיף 4 לחוק, הרי שחזקה היא כי נקט באפליה פסולה ולא באבחנה מותרת, ובית המשפט ירים את המסך מעל הטענה.

לסיכום, אם לא הכניסו אותך למועדון או בר ואם הנך מעוניין לתבוע מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת כל פעולה.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תאונת דרכים את מי תובעים?

נפגעת בתאונת דרכים? נגרמו לך נזקי גוף? את מי תובעים לאחר תאונת דרכים? 

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

תאונות אופניים

נפגעתם בתאונת אופניים? שוקלים הגשת תביעה בגין תאונת אופניים? האם תאונת אופניים הינה תאונת דרכים? ממי ניתן לתבוע פיצויים? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

פגיעות במתקני ספורט, שעשועים

ילדך נפגע תוך משחק במתקן שעשוע? בחצר המשחקים? בבריכה? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות בחו"ל - איך לתבוע פיצויים

נפגעת בתאונה במדינה זרה? נגרמו לך נזקים? איך לתבוע פיצויים ועצות נוספות.... 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.