ערעור על דחיית בקשה למימון השתלת כליה בקוסבו

דרגו את המאמר

תביעה לשיפוי בגין השתלת כליה בחו"ל

חב"ר 3082-06-10

בתי המשפט בישראל, וכן החוק במדינה, מגבילים באופן משמעותי את האפשרות לקבל החזר כספי בגין השתלות איברים מן החי בחו"ל. השתלת איבר מן החי הינה למעשה השתלה של איבר מאדם המודע לתרומה והמבקש לבצעה. מדובר באיברים כגון כליה וכדומה, אשר החיים בלעדיהם אפשריים. האיסורים וההגבלות על השתלות איברים מן החי נובעות מהתפתחות הסחר באיברים.

בעולם השלישי התפתחה בשנים האחרונות תופעה של סחר באיברים וזאת בגין העדר איברים זמינים להשתלה. אנשים רבים, המבקשים לעבור השתלה, ואשר אינם מסוגלים ו/או רוצים להמתין לאיבר בישראל (או במדינות מערביות אחרות), מבצעים לא אחת את הטיפול בחו"ל. הבעיה היא כי מדובר בהליכים רפואיים יקרים אשר לא כל אחד יכול לעמוד בהם. במידה ואדם מעוניין לקבל מימון להשתלה, עליו לעמוד בפני וועדה מטעם משרד הבריאות. תפקידה של הוועדה הנ"ל הינו לשלול אפשרות של סחר באיברים. להלן דוגמא למקרה כאמור.

השתלת כליה בקוסבו

התובע במקרה דנן הינו אדם יליד 1940 החבר בקופת חולים כללית. קופת החולים מבטחת את חבריה באמצעות חברת הביטוח "דקלה" בכל הקשור לביצוע השתלות איברים בחו"ל. התובע לקה במחלה אשר חייבה אותו לעבור השתלת כליה. אי לכך, ובשל תור ההמתנה הארוך לכליה בישראל, התובע בחר לבצע את הניתוח בחו"ל.

      קראו עוד בתחום:

• בעקבות חשש לסחר באיברים - חברת ביטוח לא תשלם החזר כספי להשתלה בחו"ל
• השתלת כליה בחו"ל או טיפולי דיאליזה בארץ - מימון מטעם הביטוח הלאומי וקופת חולים
• מימון שתל קוכליארי לילד שנולד עם חירשות דו צדדית

התובע פנה לחברה לייעוץ רפואי אשר המליצה לו על טיפול והשתלת כליה בקוסובו. ביוני 2008, התובע נסע לקוסובו ועבר את השתלת הכליה. לאחר שובו לישראל, התובע פנה לקופת החולים וביקש שיפוי בגין הוצאות הניתוח בסך של 60,000 דולרים. הקופה סירבה לממן את ההשתלה והתובע נאלץ לפנות לוועדת הערר במשרד הבריאות.

הוועדה, אשר הרכבה נקבע בהתאם לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ"ה-1995, דחתה את בקשת המימון של התובע. סיבת הדחייה הייתה – "לא הוסר לחלוטין החשד בדבר סחר באיברים". התובע הגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין לעבודה.

בית הדין לעבודה בחן את טענות התובע וקבע כי החלטתה של הוועדה ניתנה בסמכות. כמו כן, הודגש כי ההחלטה הייתה, בנסיבות המקרה, "החלטה סבירה אשר עמדה בכללי המשפט המנהלי". אי לכך, נקבע כי בית הדין לעבודה לא היה רשאי להתערב בשיקול דעתה של הוועדה אשר הייתה בסיטואציה הנ"ל – רשות מוסמכת.

במקרה דנן, הוועדה פנתה למנהל לעניין תקנות ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות וזאת בטענה כי לא היו בידיה כלים לבחון את חוקיות הליך השתלת הכליה בקוסובו. הוועדה ציינה כי היות ו"הנסיבות אשר עוטפות את סוגיית השתלת האיברים במדינה זו ידועות לכל, בלשון המעטה, קיים חשש של ממש בנוגע לכשרות ההליך".

השיקולים והחשש לסחר איברים

הוועדה ציינה בפנייתה למנהל כי היא ממליצה להעביר את החומר הרלבנטי ליועצת המשפטית של משרד הבריאות לשם קביעה בהתאם לחוות דעתה המקצועית של היועצת. הדברים אכן הועברו ליועצת המשפטית והאחרונה מסרה חוות דעת אשר העלתה חששות של ממש באשר לכשרות ההליך. להלן עיקרי חוות הדעת המשפטית:

1. זהות התורם ואזרחותו – בתיק לא הוצגה זהות התורם ולא היה ניתן להתחקות אחר אזרחותו. לא היו פרטים נוספים כגון כתובתו המדויקת וכדומה.
2. הגורם אשר סייע בהשגת התרומה – לא צוין גורם אשר תיווך בין התורם והנתרם.
3. תצהירי התורם והנתרם – התצהירים נערכו על ידי עורך דין ומולו, אך לא צוינו פרטים מזהים נוספים (לדוגמא, מס' זהות, מס' דרכון, כתובת, טלפון וכדומה).
4. פרטים נוספים אודות התורם והנתרם – לא צורפו לתיק מסמכים נוספים אשר היו יכולים לשפוך אור על ההיבטים השונים אשר עמדו מאחורי התרומה במקרה דא. לא היו פרטים בנוגע לקשר שבין התורם לנתרם והסיבה אשר הביאה את הראשון לתרום כלייתו לאחרון. כמו כן, לא הוצגו סיבות בחייו של התורם (לדוגמא, אירוע מרגש שעבר) אשר הצדיקו הכרה ברצונו האלטרואיסטי לתרום כליה.
5. אישור מוסד רפואי או גוף רשמי בחו"ל בנוגע לזהות נותן התרומה – כל המסמכים בעניין זה נגעו לנתרם ולא לתורם. הבדיקה החשובה ביותר אשר הייתה יכולה לקשור בין התורם לנתרם הייתה מבחן ההצלבה. תוצאותיה של בדיקה זו לא צורפו לתיק.

בחוות הדעת המשפטית פורטו פרטים נוספים אשר העידו כביכול על כך שמדובר בסחר באיברים. לדוגמא, היו חסרים פרטים מזהים רלבנטיים אודות התורם ו/או הרופא אשר ביצע את ההשתלה. כמו כן, בקבלה מבית החולים צוין הסכום הסופי ולא פורטו ההליכים הרפואיים השונים אשר בוצעו בתובע. חוות הדעת הנ"ל הועברה לוועדה וזו דחתה את תביעתו של התובע על בסיס זה. בית הדין לעבודה בחן את המקרה וקבע כי דין החלטתה של הוועדה להיוותר על כנה.