www.what2do.co.il

אובדן כושר עבודה בגין מחלת עצבים

אובדן כושר עבודה בגין מחלת עצבים

אדם אשר צריך לעבור 10 אמבטיות חמות ביום - האם אובדן כושר עבודה?


בל (ת"א) 17391-07-12

 

להלן ערעור אשר הוגש על פי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. המערער במקרה דנן השיג על החלטתה של הוועדה לעררים (אי כושר) מיוני 2012. הוועדה קבעה כי בניגוד לטענות המערער, האחרון לא איבד 50% מכושרו להשתכר. בעקבות פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים, הוועדה דנה פעם נוספת בעניינו של המערער.

 

      קראו עוד בתחום:

 

פסק הדין הנ"ל קבע כי העניין הרפואי של המערער יוחזר לעיונה של הוועדה לעררים (אי כושר) וזאת בכדי שזו "תשקול שוב את עמדתה תוך כדי התייחסות לאישור רפואי מאוגוסט 2011 ולמכתב של רופא מיוני 2010". כמו כן, נקבע כי הוועדה תזמן את המערער לטעון בפניה את טענותיו בטרם היא תקבל החלטתה.


המערער טען כי הוא סובל ממחלה רפואית קשה ונדירה אשר מחייבת אותו לשהות במים חמים 4-5 פעמים בשעה. לדבריו, הוא לוקה במחלת עצבים אשר חרף טענותיו ה"מוגזמות לכאורה", חייו בלתי נסבלים. המערער הוסיף כי הוא נאלץ אף - בגין מחלתו - לעבור לגור בבני ברק אשר יש בה מקוואות הפתוחים לקהל הרחב גם בשעות הקטנות של הלילה. המערער תיאר את יומו על מנת לחדד את מצוקתו.

 

לדבריו, הוא קם בבוקר, חש כאבים עצומים בעצבים, הולך למקווה ואז פונה לתפילה. המערער טען כי כבר לקראת סוף התפילה הוא מתחיל לחוש שוב בכאבים והוא נאלץ ללכת למקווה פעם נוספת. לטענתו, הוא נמצא במקווה בין 10 ל-15 פעמים ביום. המערער טען כי מצבו הרפואי אף הוחמר לאחרונה. הוא הדגיש כי הוא ניסה לעבור טיפולים מסוימים ברפואה המשלימה, ואף עבר ניתוח בקע, אך דבר לא הועיל.


הביטוח הלאומי: הועדה פעלה כחוק


הביטוח הלאומי טען כי הוועדה לעררים לא שגתה כאשר היא שללה את אי אובדן כושר העבודה של המערער. נטען כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות החוק ופסק הדין, ושללה כחוק את טענותיו של המערער. הודגש כי לוועדה לעררים תפקיד אחד - לבחון את היכולת הפוטנציאלית של מבוטח להשתכר. מבחינה זו, נטען בביטוח הלאומי, הוועדה פעלה כראוי.
 

בית הדין לעבודה בחן את הערעור וקבע כי דינו להתקבל. סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי ניתן לערער על החלטותיה של הוועדה לעררים בשאלות משפטיות בלבד. אכן, בית הדין לעבודה איננו מתערב בממצאים רפואיים ו/או מקצועיים של הוועדה. דהיינו, כל אימת שהוועדה מקיימת בהתאם לחוק את תפקידה, שומה על בית הדין לעבודה לאשר את קביעותיה.


הלכה פסוקה היא כי כאשר בית הדין לעבודה מחזיר עניין מסוים לעיונה של הוועדה, על פי פסק דין, שומה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין. אי לכך, ובמידה והוועדה תמלא אחר הוראותיו של פסק הדין, לא יהיה ניתן לומר כי בית הדין לעבודה צריך להתערב מחמת טעות שנפלה בהחלטת הוועדה. במקרה דנן, בית הדין קבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית ותינתן התייחסות באופן הבא:

 

  1. הוועדה תשקול היטב את עמדתה.
  2. הוועדה תתייחס לאישור רפואי מאוגוסט 2011.
  3. הוועדה תתייחס למכתב מאת רופא מיוני 2010.


דא עקא, ומעיון בפרוטוקול הוועדה, עלה כי הוועדה התייחסה למכתבים המדוברים ופירטה את קביעותיה בהרחבה. "על פניו", נקבע בבית הדין לעבודה, "הוועדה ביצעה את המוטל עליה". עם זאת, הלכה פסוקה היא כי כאשר וועדה רפואית לעררים (אי כושר) נדרשת לעניינו של מבוטח, שומה עליה לבחון את הפרמטרים הבאים:

 

  1. האם הליקוי של המבוטח משפיע על יכולתו של האחרון לחזור לעבודה באופן חלקי או מלא (ככל שהוא עבד בעבר).
  2. האם המבוטח יכול לרכוש מקצוע ו/או לבצע עבודה אחרת, וזאת בהתאם לליקוי הרפואי, למצבו הבריאותי וכושרו הגופני.


"הכיצד יכול אדם כזה לעבוד?"


בית הדין הארצי לעבודה, כאשר הוא דן בסוגיה כגון דא, קבע לא אחת כי נקודת המוצא מבחינת קביעה של דרגת אי כושר נמצאת בליקוייו של המבוטח מבחינת רפואית, כפי שהם נקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים, וזאת כתלות בדרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד. דהיינו, הוועדה צריכה לקבוע את כושר יכולתו של המבוטח לעבוד בהתאם לנסיבות הספציפיות העומדות על הפרק. הוועדה צריכה להתייחס ליכולותיו של המבוטח מבחינת גיל, השכלה, יכולות פיסיות, יכולות אינטלקטואליות וכדומה.


במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי הוועדה אמנם שמעה את תלונותיו של המערער, אך היא לא התייחסה באופן ברור וראוי לצורך שלו לעבור מספר אמבטיות חמות מדי יום. "לא ניתן להתעלם מהצרכים המיוחדים של המערער נשוא תיק זה", נקבע בבית הדין לעבודה, "נשאלת השאלה הכיצד יכול אדם כזה לעבוד?".


בית הדין לעבודה סיכם וקבע כי החלטת הוועדה עלתה כדי "אי סבירות קיצונית" אשר הצדיקה במקרה דנן את התערבותה של הערכאה המשפטית. אי לכך, נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים, אשר הפעם תדון בסוגיה בהרכב אחר.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

ביטוח לאומי - תביעות פיצויים נפגעי תאונות עבודה

ביטוח לאומי- תביעות פיצויים לנפגעי תאונות עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה.  

ועדה רפואית - אחוזי נכות

מהי ועדה רפואית? מי היא קובעת? מאמרים, עצות משפטיות ופניה אל עורכי דין באתר 

ועדות רפואיות

איך להתכונן לועדה רפואית? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין העוסקים בתחום הפיצויים 

זכויות נכים בביטוח לאומי

במאמר זה ננסה לפרסם חלק מההטבות אשר ניתנו לנכי תאונת עבודה. כל ההטבות שסופקו לתובעים הנ"ל, ניתנו בכפוף למבחנים שנקבעו בחוק, בתקנות ובפסיקה הנ"ל. זאת, למרות התכחשות המוסד לביטוח לאומי לזכאויות נכי תאונות עבודה ואי פרסום זכויות אלה.  

תביעת ביטוח בגין נכות מתאונה ומחלוקת בנוגע לפרשנות חישוב הפיצוי

מהו ביטוח "נכות מתאונה"? האם חברת הביטוח יכולה "לשחק עם פרשנות הסעיף"? 

תאונות עבודה או נכות כללית מה עדיף?

עשרות פסקי דין, מאמרים, עצות בנושאי תאונת עבודה, נכות ופניה אל עורכי דין באתר 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 

את מי תובעים לאחר תאונת עבודה ?

נפגעת בעבודה? נגרמו לך נזקי גוף? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר  

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.