חסינות אונר``א מתביעת רשלנות רפואית

דרגו את המאמר

האם אונר"א נהנית מחסינות משפטית מפני תביעות נזיקין בישראל?

כאשר שני צדדים למשפט הינם אזרחים או תושבים של מדינות שונות, לא אחת מתעוררות שאלות שונות באשר לדרך השיפוט הנכונה ביניהם. כללי המשפט הבינלאומי הפרטי מסדירים שאלות מסוג זה. עם זאת, כאשר ישנה מעורבות של סוכנויות האו"ם, חל הסדר מיוחד אשר מאפשר לאו"ם לקבל חסינות מפני תביעות במדינות השונות. במקרה שיתואר להלן, התובעת ניסתה לתקוף את החסינות הזאת, ולנסות לקבל פיצויים למרות החסינות לכאורה.

התובעת במקרה זה הינה תינוקת שנולדה בבית חולים במזרח ירושלים. לאחר הלידה, התובעת עברה מספר בדיקות במרפאות של קופת חולים כללית ובמרפאות של אונר"א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים הפלסטינאים. לאחר זמן מסוים, התגלה כי היא סובלת ממחלת CDH (פריקה מולדת של מפרקי הירך משני הצדדים).

על פי חוות דעת שהונחו בפניו של בית המשפט, במידה ומבוצעות בדיקות בתחילת חייו של היילוד, אפשר לטפל במחלה ללא צורך בהתערבות כירורגית. התובעת טענה כי קופת החולים וארגון האונר"א התרשלו בעת ביצוע הבדיקות, ועל כן תבעה אותם בגין עוולת הרשלנות.

בהחלטה זו נדונה שאלת חסינותו של ארגון האונר"א, מפני התביעה. היועץ המשפטי לממשלה, אשר התייצב במקומה של אונר"א למשפט, טען כי הארגון זוכה להגנה דומה לזו של ארגון האומות המאוחדות, וזאת משום שמדובר בארגון של האו"ם.

מהו ארגון האונר"א?

אונר"א הינה סוכנות האו"ם לסעד ותעסוקה של פליטי ארץ ישראל. זהו ארגון שהוקם בהחלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1949. חלק מההסכם שנחתם בין אונר"א למדינת ישראל כולל התחייבות של המדינה כי תכיר "באמנה בדבר זכויות היתר וחסינות לאומות המאוחדות, שישראל צד לה" ככזאת שחלה גם על היחסים בין מדינת ישראל לסוכנות אונר"א.

נוסף לכך, בית המשפט ציין מאמר שפורסם בכתב עת משפטי בו המחבר ניתח את תפקידה ומעמדה של אונר"א. כחלק מהניתוח, ציין המחבר כי אונר"א מהווה "חלק בלתי נפרד מהאו"ם ואחת מזרועותיו". לאחר שבית המשפט ביסס את הטענה כי אונר"א הינה למעשה זרוע של האו"ם, עבר הוא לדון בחסינותו של ארגון האומות המאוחדות.

חסינות האו"ם

האמנה בדבר זכויות היתר וחסינות לאומות המאוחדות שנחתמה בשנת 1946, מעניקה חסינות מפני כל פעולה משפטית כנגד האו"ם. הפרשנות המקובלת הינה שמדובר בחסינות מוחלטת והיא מוצדקת בשל הרצון להימנע מהאפשרות שכל מדינה תפעיל מערכת חוקים שונה על זרועותיו של האו"ם. ישראל הפכה צד לאמנה והיא אומצה לתוך המשפט הישראלי בצו שהתקין שר החוץ.

שאלת החסינות של ארגון האומות המאוחדות מעולם לא נדונה בבית המשפט העליון, אשר החלטותיו מהוות הלכה מחייבת על פי שיטת המשפט הישראלית. לעומת זאת, שאלה זו התעוררה בפני בתי המשפט המחוזיים בשתי הזדמנויות שונות.

בהחלטה אחת, בית המשפט מצא כי החסינות הינה יחסית. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון אבל בטרם הוא נדון, הצדדים הגיעו להסכמה. לעומת זאת, בהחלטה אחרת נקבע כי החסינות שניתנת למוסדות האו"ם הינה מוחלטת. במקרה הנוכחי, בית המשפט העדיף את העמדה כי החסינות שמוענקת לסוכנויות האו"ם הינה חסינות מוחלטת. דהיינו, חסינות אשר אינה מאפשרת להגיש תביעה נזיקית נגד הארגון.

לסיכום, בית המשפט העניק חסינות מוחלטת לסוכנות האו"ם לפליטים. ראשית, נקבע כי אונר"א מהווה חלק מארגון האומות המאוחדות. שנית, נקבע כי ארגון האומות המאוחדות נהנה מחסינות מוחלטת כנגד תביעות אזרחיות במדינת ישראל.

עמדה זו מעוררת קושי במשפט, משום שיכולים להיות מצבים בהם לא ניתן יהיה לתבוע את המזיק, למרות התנהגותו הרשלנית. למרות זאת, שיקולים שונים תומכים בהענקת החסינות המוחלטת. זאת בעיקר לנוכח ההסדרה שקיימת בחקיקה בצורה מפורשת. התביעה במקרה זה נגד אונר"א נדחתה על הסף, אבל אין זה אומר שהתובעת תצא וידיה על ראשה. עדיין היא ממשיכה בתביעתה כנגד קופת חולים כללית.