עריכת חוזה רשלנית - רשלנות מקצועית של עורך דין

דרגו את המאמר

ההלכה הפסוקה מטילה חובת זהירות חוזית ונזיקית על עורך דין כלפי לקוחותיו. השופט כהן הגדיר זאת באופן הבא – "חוסר מיומנות משפטית מקובלת, ומעשים ומחדלים אשר עורך-דין סביר ונבון נשמר היה מפניהם באותן נסיבות – הרי זו התרשלות. עורך חייב כלפי הלקוח שלו לנהוג באותה מיומנות ולהימנע מאותם מעשים ומחדלים".

פסק הדין המנחה בעניין זה ניתן על ידי השופט לוין בבית המשפט העליון. כב' השופט ציין בפסיקתו כי הבסיס העיקרי לחבותו של עורך דין כלפי לקוחו הינו בסיס חוזי. כמו כן, בסיס נוסף לחבותו של עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה נזיקית, והכוונה בעיקר לעוולת הרשלנות.

בבוא בית המשפט לבחון מהי ההתנהגות הנדרשת מעורך דין, אין הבדל בין יחסים חוזיים או נזיקיים. הלכה פסוקה היא כי לא כל כישלון של עורך דין הינו כהפרת חובה. מוטל על עורך דין למסור ללקוח פרטים רלוונטיים המצויים בידיעתו, עליו להודיע ללקוח את מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה. כמו כן, עורך דין מחויב להסביר ללקוח את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם וכדומה.  

      קראו עוד על רשלנות מקצועית של עורכי דין:

• אי מתן הסבר ללקוח על משמעות הליך במתכונת סעיף 79א'
• שכר טרחה גבוה של עורכי הדין של ארקדי גאידמק - שלב הסיכומים במשפט
• תביעה נגד בית המשפט המחוזי בגין אובדן חומר משפטי

• מצג שווא - טרום מתמחה הציג עצמו בתור עורך דין

על פי רוב, בתי המשפט נוטים לדחות טענה של עורך דין לפיה הסיבה לכך שההסכם שניסח לא הגן כדבעי על האינטרסים של הלקוח נעוצה בחוסר רצונו של הלקוח להכללת הסעיפים הנדרשים בהסכם.

עורך הדין חייב להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר. במידה ולאחר הכנת החוזה, מסרבים הלקוחות לחתום על תניה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז יתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם אף אם התניה תימחק מן החוזה.

זאת ועוד, כאשר עורך דין סבור כי נוסח ההסכם עליו עומד לקוחו לחתום מסכן אותו באופן בלתי סביר ובלתי מחושב, עליו להודיע ללקוח כי הוא מנתק עצמו מאחריות לאותו נוסח, ואולי אף להתפטר מן הייצוג. עם זאת, זכותו של הלקוח ליטול על עצמו סיכון מחושב מתוך ידיעה, ואין עורך הדין חייב לשים עצמו אפוטרופוס עליו. די בכך שעורך הדין יעמיד את הלקוח על מלוא הסיכונים הטמונים בהסכם, עליו הוא מתעקש לחתום.

דוגמא לפסק דין

האם עורך דין התנהל תוך רשלנות מקצועית בבואו לערוך הסכם בין חברה לבין רוכש? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. על פי הנטען, הרוכש התקשר עם עורך הדין וביקש ממנו לערוך עבורו הסכם לרכישת חלק ממניות החברה.

התובע טען כי הנתבע לא דאג כי תהיה הסכמה לגבי ההסכם מצידם של בעלי המניות והחברה. העסקה נפלה בסופו של היום והתובע זכה לפיצויים בהליך בוררות בין בעלי המניות האחרים לבינו. התובע לא אמר נואש, והגיש תביעה נזיקית גם נגד הנתבע, עורך הדין אשר ערך את ההסכם.

בית המשפט קבע כי הנתבע התרשל במילוי חובותיו כעורך דין והיה עליו למנוע מבעלי המניות והחברה להביא למניעת מימוש אופציות בתואנת שווא, אם וכאשר שווי המניות בחברה יעלה. בפסק הדין נכתב עוד כי מעורך דין מצופה כי יציג בפני הלקוח את הסיכונים הנובעים מההליך המשפטי העומד בפניו. כמו כן, עורך הדין איננו רשאי לגלגל את האחריות לפתחם של החברה ובעלי המניות, שלא היו מעוניינים להביא את העסקה מהכוח אל הפועל.

למעשה, הקושי הגדול ביותר של בית המשפט היה כיצד יש לקבוע את רשלנותו של עורך הדין מהנזק הכולל. השופט התייחס לשיעורי הנזק שנקבעו בהליך הבוררות. לבסוף, נקבע כי יש להטיל אשם תורם על התובע בשיעור של 30%.