בקשה להורות על מתן טיפול רפואי ללא הסכמה

דרגו את המאמר

 

פעמים רבות, טיפול רפואי במועד יכול להציל חיים. אבל, נשאלת השאלה איך המשפט מתמודד עם תופעות בהן המטופל, שזקוק להתערבות רפואית דחופה, מסרב בכל תוקף לקבל טיפול רפואי מציל חיים?

 

סעיף 13 לחוק זכויות החולה קובע כי טיפול רפואי יבוצע במטופל רק לאחר שזה ייתן "הסכמה מדעת". תנאיה של ההסכמה מדעת מוסדרים גם כן בחוק זכויות החולה. יתר על כן, במספר פסיקות של בית המשפט העליון נקבע כי טיפול רפואי שמתבצע ללא "הסכמה מדעת" מקיים למעשה את יסודות עוולת התקיפה כפי שזו מופיעה בפקודת הנזיקין.

 

למרות זאת, סעיף 15 לאותו החוק קובע מספר חריגים לחובה זו. החריגים המפורטים בסעיף 15 מכילים דרישות רבות וניתן להגיד בכלליות כי לא פשוט בכלל להוכיח את התקיימותם של כל החריגים הנדרשים. החלטה שהתקבלה לפני מספר שנים לא רב, בבקשה להורות על מתן טיפול רפואי ללא הסכמה, מתארת בצורה מוחשית את יישומו של אחד מהחריגים הללו.

לבית החולים הגיעה יולדת עם צירים, אשר מתחילת הגעתה לבית החולים סירבה לאפשר לרופאים לבצע בה בדיקות וגינאליות. לאחר הגשת הבקשה הדחופה, שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה הגיעה לבית החולים על מנת להתרשם מקרוב ולהתייעץ עם הצוות הרפואי לפני קבלת החלטתה.

 

הרופא המטפל טען כי מאחר והמטופלת מונעת את בדיקת העובר, ישנו חשש סביר לכך שהעובר מצוי בסכנה. כמו כן, הרופא הביע את דאגתו כי הדבר מצריך התערבות מיידית להצלת העובר. נוסף לכך, ראש המחלקה טען באוזניה של השופטת כי הסכנה נשקפת לא רק לעובר אלא אף ליולדת עצמה.

 

 

כבוד השופטת ביקשה חוות דעת פסיכיאטרית לגבי מצבה של המטופלת. לפי חוות הדעת שהתקבלה, נקבע כי היולדת לא מסוגלת להפעיל שיקול דעת עצמאי או להביעה את עמדתה האמיתית. היולדת סירבה לשתף פעולה עם הפסיכיאטרית, ודרשה מזו לצאת מן החדר לאלתר.

 

השופטת אף הגדילה לעשות כאשר ניסתה לדבר עם היולדת, אך כל ניסיונותיה היו לשווא. בהחלטה ציינה השופטת כי היא ניסתה להציע ליולדת מספר אפשרויות, אבל זו המשיכה לדבוק בסירובה לשוחח על נושא זה. בסופו של היום, השופטת קבעה כי היולדת "נעדרת במצבה כל שיקול דעת, והיא אינה מסוגלת להבין את משמעות הסירוב לעבור בדיקות לגילוי מצב העובר".

עמדת בני המשפחה

בעלה של היולדת ביקש מכבוד השופטת להורות על ניתוח קיסרי בצורה מיידית. גם אימה של היולדת, ביקשה להורות על כל טיפול הכרחי להצלת העובר ובתה, גם אם הדבר עומד בניגוד לרצון היולדת. אימה של היולדת תיארה כי היולדת נמנעת מזה מספר שנים מכל סוג של טיפול פולשני.

ההחלטה

כבוד השופטת מציינת בהחלטתה כי היא שוכנעה בכך שנשקפת סכנה מיידית לעובר וליולדת. על כן, בהחלטתה השופטת מציינת כי לטעמה התקיימו כל התנאים המפורטים באחד מן החריגים שמופיעים בסעיף 15 לחוק זכויות החולה. נראה כי החלטה זו משקפת בצורה נכונה את איזון האינטרסים כפי שזה בא לידי ביטוי בחוק זכויות החולה.

 

מצד אחד, אינטרס ראשון במעלה הינו חירותו של האדם על גופו. מנגד, חוק זכויות החולה מוכן להכיר במספר חריגים בהם נראה כי שיקול דעתו של המטופל משובש. מקרים אלו מהווים את החריג שבחריגים ויש לנקוט זהירות יתרה בעת השימוש בחריגים אלו. תיאור ההתרחשות במקרה זה, הגעתה של השופטת עד למסדרונות בית החולים וכתיבת ההחלטה תוך כדי התרשמותה הבלתי אמצעית ממצבה של המטופלת, מהווה דוגמה יפה לאיזון העדין בין האינטרסים המתנגשים במקרים מסוג זה.