תביעה נגד עד מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, האמנם?

דרגו את המאמר

במסגרת הליכים משפטיים בבית המשפט, עולים פעמים רבות עדים הנחקרים על ידי עורכי הדין מטעם הצדדים. לעיתים, מדובר בעדים אשר מתמנים על ידי בית המשפט לצורך מתן חוות דעת מקצועית בעניין מסוים. דוגמא מפורסמת לכך היא מומחה רפואי אשר מתמנה בתביעות בגין רשלנות רפואית. האם צד אשר חש כי הוא נפגע בגין עדות רשלנית מצד העד המומחה, רשאי להגיש תביעה נפרדת כנגד העד המדובר?

בדין הישראלי לא תתאפשרנה תביעה ופסיקת פיצויי בגין נזק אשר נגרם לבעל דין בעקבות רשלנות מקצועית של עד מומחה מטעם בית המשפט. המומחה מטעם בית המשפט הינו כ"עד" לכל דבר ועניין וחוות דעתו היא ראיה בכתב.  בעל הדין הסבור כי מדובר ברשלנות רשאי לחקור את העד בבית המשפט והאחרון צריך להשיב לשאלותיו כאשר הוא תחת שבועה.

בע"א 572/74, מרדכי רויטמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י כט' (2) 53, 74, קבע בית המשפט כי אין לתבוע עדים בנזיקין. בפסק דין זה נכתב כי אין שום הוראה בחוק אשר מאפשרת לתבוע בנזיקין עד בגין עדותו. כמו כן, אין מקום לסטות בעניין זה מהפסיקה האנגלית. טובתו של הציבור היא שלא לתת בידי בעל דין כלי אשר יאפשר לו לרדוף את העדים ולהטרידם על ידי הגשת משפטים.

יש להגן על העדים

דברים אלו עלולים לגרום לעדים להימנע ממתן עדות. דהיינו, על מנת לקיים דיון הוגן במשפט אזרחי ו\או פלילי, יש להציג הגנה על העדים אשר באמצעותה יוכלו האחרונים לתת עדותם ללא פחד ובאופן חופשי. הדברים נאמרים גם כאשר מדובר בעדי שקר אשר מעידים כנגד בעלי דין.

זאת ועוד, המדינה מחייבת כל אדם אשר יודע דבר עדות לבוא לבית המשפט ולהעיד. המדינה אף מכריחה עדים להגיע לבית המשפט, וזאת על ידי סנקציות בדמות קנסות ואף מאסר. לפיכך, מוטל על המדינה לשמור באופן מקסימאלי על החופש של העדים.

      קראו עוד בתחום:

• רשלנות מקצועית של אדריכל או מהנדס, אימתי?
• עריכת חוזה רשלנית - רשלנות מקצועית של עורך דין
• רשלנות מקצועית של עורכת דין בעסקת קומבינציה תידון בפני בורר
• מע"צ התעכבה בביצוע עבודות תשתית - האם רשלנות מקצועית?

פסק דין רויטמן-בנק המזרחי עסק בתביעה אשר הוגשה על ידי אדם כנגד עד. לטענת התובע במקרה זה, הנתבע העיד עליו עדות שקר בהליך פלילי וגרם לו לנזקים שונים. בית המשפט דחה את התביעה בקובעו כי גם עדות שקר אשר ניתנת בזדון חסינה מפני תביעה נזיקית.

קל וחומר נאמרים הדברים כאשר מדובר בעדות רשלנית ולא עדות שקר. הלכה זו נועדה להגן על עדים אשר טעו בזיהוי ומסרו עדות רשלנית בתום לב. כמו כן, נקבע כי אין להחריג בעניין זה עד מומחה.

אחריות עד מומחה, האמנם?

בנוגע לעדים מומחים, השופטת רחל ברקאי התריעה בעבר על כך שהטלת אחריות בנזיקין עליהם עלולה לפגוע במעמדם (השונה ממעמד עדים רגילים). הדבר עלול לגרום גם לכך שעדים מומחים ידרשו שכר גבוה במיוחד, וזאת מחמת הסכנה שבתמודדות עם הליך משפטי עתידי העוסק בעדותם ובחוות דעתם המקצועית. מדובר למעשה ב"הרתעת יתר" אשר אין להטילה אלא במשורה.

מנגד, מומחה בית המשפט (כגון אדריכל, שמאי, רופא, מהנדס וכדומה) אשר נותן חוות דעת מקצועית עליה הצדדים מסתמכים ואף פועלים כאמור בה, ראוי שייחשף לאחריות לנזקים כלכליים או ממוניים אותם גרם (אם גרם). מדובר למעשה במקרה הדומה לחוות דעת מקצועית אשר ניתנת מחוץ לכותלי בית המשפט.

בתי המשפט הכירו בסיבה נוספת אשר בגינה לא תותר הגשת תביעה כנגד עד מומחה. ניצחון בתביעה של התובע עלול לאפשר לאחרון לחזור לבית המשפט בהליך העיקרי ולתבוע פתיחת פסק הדין. מדובר בפגישה של ממש בעיקרון סופיות הדיון.

יש לציין כי בית המשפט רשאי, במקרים חריגים, לאשר תביעה נזיקית כנגד עד מומחה. עם זאת, "הכרה באחריות של עד מומחה מטעם בית משפט תינתן רק במצבים של רשלנות רבתי חמורה או הטעיה ביודעין ואף בזדון". במילים אחרות, ייתכן ותקום חובה זהירות מושגית בין העד המומחה לבין בעלי הדין.