רשלנות מקצועית של עורך דין בגין גביית שכר טרחה למרות מחיקת תביעה

דרגו את המאמר

החזר שכר טרחה בגין מחיקת תביעה ואין מתן ייצוג משפטי

האם עורכת דין אשר ייצגה לקוחה במספר תביעות, ואחת מהתביעות נמחקה על הסף בשל אי עמידה בפרוצדורה משפטית, זכאית לשכר טרחה עבור תביעה זו? סוגיה זו נדונה בבית משפט השלום בעקבות תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין אשר הוגשה כנגד עורכת הדין על ידי מרשתה לשעבר.

התובעת שכרה את שירותיה של הנתבעת, עורכת דין במקצועה, לייצג אותה בבית המשפט לענייני משפחה. בין בעלי הדין נחתם הסכם שכר טרחה לפיו התחייבה התובעת לשלם לנתבעת 6,000 שקלים בצירוף מע"מ ו-200 דולרים בעבור כל ישיבת בית משפט.

הלקוחה טענה כי הייצוג אשר ניתן לה היה רשלני, מזלזל וגרם לה נזקים והוצאות בלתי מחויבות המציאות. לטענתה, זכאית היא לקבל בחזרה את שכר טרחה בסך כ-36,000 שקלים, שיפוי בגין הוצאות נוספות, פיצויים בגין הפחתת סכום מזונות וכן פיצויי בסך 50,000 שקלים בעבור עוגמת הנפש.

עורכת הדין הכחישה את הטענות מכל וכל וכפרה בזכותה לגבות ממנה סכומים כלשהם. לטענתה, השירות אשר ניתן לתובעת היה מקצועי, ללא דופי וברמה הגבוהה ביותר.

מחיקת התביעה - לא באשמת עורכת הדין

הלקוחה טענה כי החלה לטפל בענייני התובעת באוגוסט 2005, וזאת לאחר שהתובעת התקשרה קודם לכן עם עורך דין אחר בהגשת תביעה לאכיפת פסק חוץ. התובעת לא הכחישה שלא הייתה מרוצה מייצוגה על ידי עורך הדין הקודם, אך עם זאת הוכח שהתובעת הלינה נגד עורך דין זה בלשכת עורכי הדין והאחרון נמצא חייב בדינו.

בראשון לספטמבר 2005 מחק בית המשפט את התביעה בפסק החוץ, בציינו כי לתובעת ניתנו ארכות רבות, מיום הגשת התביעה, כדי לתקן את כתב התביעה. התובעת טענה כי מחיקת תביעה זו נבעה מרשלנות עורכת הדין. למעשה, לנתבעת היה פרק זמן של שבועיים בלבד בכדי להתכונן לתביעת פסק החוץ. הנתבעת טענה כי למרות שהייתה היא מודעת לעובדה שלא צורפה חוות דעת לגבי הדין הזר, לא ניתן היה להגיש חוות דעת מסוג זה בתוך שבועיים ימים.

      קראו גם:

• אי מתן הסבר ללקוח על משמעות הליך במתכונת סעיף 79א'
• שכר טרחה גבוה של עורכי הדין של ארקדי גאידמק - שלב הסיכומים במשפט
• מצג שווא - טרום מתמחה הציג עצמו בתור עורך דין
• אחריות עורך דין לענייניו של צד שני בעסקת מקרקעין

לדבריה, עורך דינה הקודם של התובעת, והתובעת בעצמה, היו מודעים לכך שיש לצרף חוות דעת כאמור, אך לא נעשה כן במשך תקופה ארוכה. למעשה, הנתבעת הייתה סבורה כי תוכל לשכנע את בית המשפט להעניק ארכה נוספת בשל חילופי הייצוג.

בסופו של היום, בקשה לדחיית הדיון לא הוגשה. לטענת הנתבעת, בשל רצונה של התובעת לסיים את ההליכים בתיק וכן בשל הסיכוי הנמוך לקבלת בקשה מסוג זה.

פיצויים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט

בית המשפט קבע כי נשגב מבינתו מדוע הנתבעת לא העמידה את התובעת על כך שבית המשפט לענייני משפחה התנה את המשך קיום המשפט בהמצאת חוות דעת לדין הזר. במילים אחרות, מדוע טענה הנתבעת כי ניתן יהיה לשכנע את בית המשפט לדחות את הדיון, חרף הוראתו הנחרצת כי במידה ולא ניתן יהיה לקיים את קדם המשפט – התביעה תימחק.

לאחר עיון בפסק הדין, נקבע כי חרף העובדה שהדיון לא נדחה, במהלך הישיבה בבית המשפט עלה לסדר היום נושא הסדרי הראיה (נושא שהיה חשוב לתובעת במיוחד). אי לכך, בנסיבות העניין לא ניתן היה לקבוע כי הימנעות מדחיית מועד הישיבה, על אף שנפל בה פגם, לא עלתה כדי רשלנות מקצועית.

לגבי שכר הטרחה ששולם עבור הטיפול בפסק החוץ, נקבע כי התובעת זכאית להחזר של כשליש ממנו. בית המשפט קבע כי הנתבעת אינה זכאית לשכר טרחה בעבור הטיפול בתביעה זו, וזאת משום שהוכח שלאחר דחייתה לא המשיכה עורכת הדין לטפל בעניין זה.

בהתחשב בנימוקים העומדים ביסוד מניעת עושר ולא במשפט, נקבע כי במבט לאחור יש לראות בעורכת הדין כמי שקיבלה שכר טרחה ללא מתן שירות משפטי. בהעדר ראיות לאופן חלוקתו והקצאתו של שכר הטרחה, נקבע כי יש לחייב את הנתבעת בשליש מהסכום – 12,000 שקלים.