רשלנות מקצועית של עורך דין - השבת שכר טרחה מופקע

דרגו את המאמר

תביעה נגד עורך דין בגין שכר טרחה מופקע

האם עורך דין ישיב ללקוח שכר טרחה מופקע אשר נגבה ממנו עבור ייצוג משפטי? אימתי מדובר ברשלנות מקצועית של עורך דין וכיצד ניתן לבחון את סבירות שכר הטרחה? מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי אישה ובעלה כנגד עורך דין שהעניק להם ייעוץ משפטי.

בני הזוג התקשרו עם הנתבע לשם קבלת ייצוג משפטי בתביעה שהוגשה כנגדם על ידי דיירי הבית המשותף בו הם התגוררו. התובעים טענו כי עורך הדין אמר להם שמדובר בתביעה פשוטה וההליכים המשפטיים בעניינה לא יהיו ידרשו יותר מישיבה אחת. התובעת ובעלה שילמו כ-7,500 שקלים מקדמה לנתבע והנ"ל נטל על עצמו את מלאכת הייצוג.

לצערם של התובעים, הסוגיה המשפטית הסתבכה ובני הזוג נגררו להליכים מורכבים ומסובכים. בסופו של היום, נדרשו התובעים לשלם לעורך הדין שכר טרחה בשיעור של כ-93,500 שקלים.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין אשר לא עידכן לקוח בנוגע לערעור
• עורך דין התרשל בניהול תביעה בתחום הנדל"ן
• עורך דין לא העריך לפני עריכת הסכם מכר את גובה היטל ההשבחה
• רשלנות מקצועית של עורך דין בגין גביית שכר טרחה למרות מחיקת תביעה

התובעת טענה כי במהלך הדיונים בבית המשפט הקפיד עורך הדין ליזום הליכים נוספים כגון הודעה לצד שלישי, תביעה למתן פסק דין הצהרתי (הליך אשר נדחה) ועוד. לאחר מתן פסק הדין בבית משפט השלום, המליץ עורך הדין לבני הזוג להגיש ערעור על החלטת השופט לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה ובני הזוג חויבו בהוצאות משפט בשיעור 10,000 שקלים.

האם שכר הטרחה יושב?

התובעים טענו כי הנתבע הבטיח להם בפגישה הראשונה ובהמשך כי בסופו של היום יאלץ הצד השני לשלם להם את ההוצאות השונות. לטענת התובעת, בעלה והיא הלכו שבי אחרי דבריו של של הנתבע והאמינו למצגי השווא שהאחרון העמיד בפניהם. אי לכך, התובעת טענה כי הנתבע צריך לפצות אותה בסך של 93,500 שקלים או לחילופין להשיב את מלוא שכר הטרחה ששולם לו (בניכוי שכר הטרחה הראשוני) ובתוספת פיצויים בגין הוצאות משפט ועבור עוגמת הנפש.

עורך הדין הנתבע הודה כי גבה שכר טרחה מבני הזוג בשיעור של כ-93,000 שקלים. עם זאת, לדבריו, הצדדים חתמו במהלך ההתקשרות על שני הסכמי שכר טרחה. כמו כן, התובעים מעולם לא "נאלצו" לקבל את שירותיו המשפטיים וכבר בתחילת הדרך הוא הזהיר את התובעים לגבי התעריפים הגבוהים הנגבים במשרדו.

לטענת עורך הדין, כבר בפגישה הראשונה אמר הוא לבני הזוג כי ייתכן והגשת התביעה לא יהיה מהלך משתלם, זאת בשל ההוצאות הרבות בדרך. בנוסף, הנתבע הפנה את בית המשפט לכך שהתביעה להשבת שכר הטרחה הוגשה על ידי התובעים כשנה לפני תום מרוץ ההתיישנות וזאת כאשר לא נטען לביטול הסכם שכר הטרחה. זאת ועוד, הנתבע טען כי יש לשים לב לכך שהטיפול בתיק דרש ממנו שעות עבודה רבות.

בית המשפט קבע כי יש לקבל באופן חלקי את התביעה. השופט, מרדכי בן חיים, קבע כי בני הזוג שילמו מלכתחילה מקדמה בסך כ-7,500 שקלים עבור תביעה ששיעורה עמד על 6,000 שקלים בלבד. כמו כן, היה בידיהם לעצור את שטף החיובים במרוצת השנים אך הם לא פעלו כאמור.

לעניין התעריפים הגבוהים הנהוגים במשרדו של הנתבע, השופט קבע כי יש לדחות טענה זו שכן היא נטענה בערפל. כמו כן, הוכח כי במהלך כל הטיפול המשפטי לא נערכה שיחה אחת רצינית בין התובעים לבין הנתבע. השופט כתב בפסק הדין כי "בזהירות המחייבת" הוא מניח ששכר הטרחה אשר נדרשו התובעים לשלם לא עמד במבחן הסבירות והמידתיות.

לסיכום, בית המשפט קבע כי מדוברבהתנהלות תוך רשלנות מקצועית של עורך דין. אי לכך, נפסק כי הנתבע ישלם פיצויים לתובעת ולבעלה בשיעור של מלוא שכר הטרחה ובתוספת כ-50,000 שקלים עבור הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.