רשלנות רפואית, ילדים ואחריות הרופאים
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
מהי רשלנות רפואית בטיפול בילדים?
עוולת הרשלנות, מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, המגדיר כך רשלנות:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח - יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
היסוד לביסוס החבות לפי עוולת הרשלנות בטיפול בילדים:
על מנת לבסס חבות בעוולה של רשלנות רפואית, יש להוכיח קיומם של שלושה יסודות:
- חובת הזהירות בין הרופא למטופל – לילד
- הפרתה של חובה זו על ידי התרשלות (מעשה או מחדל שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות)
- גרימת נזק כתוצאה ממעשה התרשלות/הטיפול הרפואי אשר ניתן לילד.
במסגרת היחסים שבין רופא וחולה, או בין רופא ומטופל אם זה ילד או מבוגר, במיוחד כשמדובר במטופל הנמצא בבית החולים בו עובד הרופא, קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית של הרופא כלפי אותו מטופל.
בדיקת ההתרשלות:
בדיקת ההתרשלות נעשית על פי מבחן בעלי משלח יד, ובענייננו רופאים, הצריכים להשתמש במיומנות ולנקוט במידת הזהירות שרופא סביר נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט בהם, והכל כאמור בסעיף 35 רישא לפקודת הנזיקין, וכפי שנאמר בפרשת אלה חלמסקי נ’ מדינת ישראל, כי:
"מעשיו ומחדליו של רופא, כמעשיו ומחדליו של כל בעל מקצוע אחר, נבחנים לצורך נושא זה שנדון כאן, על פי אמות המידה שהתקבלו בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ואם נכשל הרופא בכך שלא קיים כלפי החולה את חובת הזהירות המתחייבת בנסיבות העניין, לפי הנתונים שבידיו, הרי הוא נושא באחריות בנזיקין ככל בעל מקצוע אחר"
אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו על הרופא לבסס את החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בנסיון קודם והכל בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה".
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בטיפול בילדים:
- רשלנות רפואית במהלך ההיריון וטיפול של מיילדות.
- רשלנות באבחון מחלת ילדים או מחלה אחרת
- רשלנות רפואית בטיפול בילדים – מתו טיפול רפואי כושל
- רשלנות במתן תרופה אשר גרמה לנזק ועוד
רשלנות רפואית - מקרה שקרה
במקרה מצער שקרה נפטרה ילדה מדלקת קרום המוח, כתוצאה מחיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצת A, על רקע דלקת ריאות חריפה, כשהיא בת 5 שנים בלבד.
בית המשפט קבע קבע ביחס לטיפול בילדה ע"י הרופא כי בנסיבות המקרה והנתונים הספציפיים שהיו בפניו ולנוכח המכלול חייב היה הרופא לקחת בחשבון גם את החשד והסיכון כי עסקינן במחלה אחרת, לא ויראלית, שאם לא תאובחן ותטופל במהרה היא עלולה להחמיר ולסכן את חיי המנוחה.
עוד נאמר כי הרופא לא התייחס ברצינות וביסודיות לתלונות המנוחה, ושגה כרופא בכך שלא השאיר את המנוחה תחת השגחה לפרק זמן מספיק, לצורך מעקב אחר ההתפתחות במצבה, או לחלופין, לא הפנה אותה לחדר מיון לעריכת בדיקות מקיפות יותר.
לעניין טיפול רפואי בילדים הדגיש בית המשפט כי:
במקרים שמדובר בטיפול בילדים, על רופא המוקד לצאת מנקודת הנחה שיכולתם של ילדים למסור אינפורמציה מדויקת בנוגע למצבם, מוגבלת, מטבע הדברים, במיוחד בשעה שהם חולים וסובלים מחולשה וחום, ובכדי להשלים את המידע החסר, על הרופא לערוך את הבדיקות הנדרשות באותה עת.
באותו מקרה בית משפט הוסיף וקבע כי הרופא שגה גם בכך שלא התריע בפני הורי המנוחה כי יתכן ואבחנתו בדבר זיהום ויראלי שגויה, וכי יכול ומדובר בזיהום חיידקי אלים ומסוכן, כפי שקרה בפועל. בהתייחס לכך קבע בית משפט קמא: "אילו היה הרופא עושה כן, היה סיכוי רב כי הורי המנוחה היו עוקבים כדבעי אחר מצב המנוחה והתפתחויותיו במהלך הערב והלילה והסיכוי כי היו מביאים את המנוחה למוקד לבדיקה חוזרת או לחלופין מפנים אותה לחדר מיון של בי"ח, היה גדול יותר שהיה בו כדי להציל את חייה, או לפחות מגדיל את הסיכוי לכך.