רשלנות רפואית בית החולים בילינסון

דרגו את המאמר

רשלנות רפואית – בית החולים בילינסון

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון העניק טיפול רפואי רשלני למטופלת, ועל כן יהיה חייב המוסד הרפואי בתשלום פיצויים לתובעת בסך של כמיליון שקלים. על פי פסק הדין, שעסק ברשלנות רפואית באבחון מחלה, הרופאים לא השכילו לאבחן את ההתנקבות במעי הגס ממנה סבלה התובעת, וסברו כי מדובר בדלקת בתוספתן.

בעקבות האבחון הלקוי, האישה נאלצה להגיע לאשפוז בבית החולים איכילוב, ושם נכרתו לה חלקים מהמעיים שהותירו אותה נכה פיסית בשיעור של 60%, וסובלת מנכות נפשית בשיעור של 40%.

      קראו עוד בתחום:

• רשלנות רפואית באבחון שפעת החזירים

• רשלנות רפואית, ילדים ואחריות הרופאים

• רשלנות רפואית במהלך טיפול אלטרנטיבי
• הולדה בעוולה, האם מותו טוב מחייו?

התוספתן נכרת סתם

האירוע נשוא התביעה ארע לפני כ-15 שנה, עת הגיעה האישה לבית החולים בילינסון כאשר היא סובלת מכאבי בטן עזים. הרופאים קבעו כי המטופלת סובלת מדלקת בתוספתן, האישה נותחה והתוספתן נכרת. עם זאת, התובעת המשיכה להלין על כאבי בטן, כאשר לבסוף נערכה לה בדיקה והיא הופנתה לבית החולים איכילוב.

בבית החולים התל אביבי נעשה לתובעת צילום בטן, ושם נתגלה לראשונה הנקב במעי. בעקבות הנקב, אשר הביא להתפתחות דלקת חריפה, נאלצו הרופאים לכרות חלקים מהמעיים של התובעת. היות ומדובר היה בכריתה נרחבת, לא יכלו הרופאים לחבר מחדש את קצוות המעי ועל כן יצרו הרופאים חתך בדופן בטנה של התובעת ומשם מפנה האישה את צואתה מאז ועד היום.  האישה הלינה בבית המשפט כי הייתה היא מלאת חיים והיום היא נמנעת לצאת מביתה. כמו כן, לטענתה מרבית יומה הולך על הקפדה על ניקיונה האישי.

עורכי הדין מטעם בית החולים בילינסון טענו כי האחריות לרשלנות רפואית בניתוח רובצת על כתפיהם של רופאי איכילוב. עם זאת, בית המשפט הטיל את מלוא האחריות על בילינסון. עוד טענו ב"כ של בית החולים הנתבע כי האישה סירבה להתאשפז בימים נשוא התובענה, אך בית המשפט דחה טענות אלו.

רשלנות רפואית חמורה

השופטת, ענת ברון, כתבה בפסק הדין כי הרשלנות הרפואית באבחון מחלתה של התובעת הסבה לה נזקים חמורים ובלתי הפיכים, ופעולות הצוות הרפואי בבית החולים בילינסון התנהלו באופן רשלני. בעקבות המחדלים בבית החולים בילניסון, לא אובחנה מחלה של התובעת, לא בזמן שהייתה אמורה להיות מאובחנת ולא בכלל. השופטת קבעה כי רופאי בית החולים הנתבע חרגו ממבחן ה"רופא הסביר", והפרו את חובת הזהירות כלפי התובעת.

לסיכום, בית המשפט פסק פיצויים לתובעת בסך של 300,000 שקלים בגין הפסד השתכרות, 200,000 שקלים בעבור החזר הוצאות, 300,000 שקלים בעבור כאב וסבל והחזר על הוצאות משפט.