רשלנות רפואית במהלך טיפול אלטרנטיבי

דרגו את המאמר

בישראל אין מוסדות אקדמיים מוסמכים אשר במסגרתם ניתן לקבל תואר מוכר ממשרד הבריאות, המסמיך אדם להיות מרפא, לאחר שעמד בדרישות שנקבעו לצורך כך. כל אדם יכול להצטרף למסגרת לימודים בלתי מוכרת זו או אחרת, בין בישראל ובין בחו"ל, המתיימרת להכשירו כמרפא, ואף יכול אדם לקום בוקר אחד ולהכריז על עצמו כמרפא, ולהזמין את הציבור הרחב לקבל טיפול.

עד היום, לא הוגדר בחוק מעמדם של העוסקים בריפוי אלטרנטיבי, ו/או אלו המכריזים על עצמם כבעלי כוחות על-טבעיים לריפוי, ולמעשה לא מתנהל רישום או פיקוח כלשהו במשרד הבריאות. כמו כן, אין בנמצא דרישות וקריטריונים מי יכול לפרסם עצמו ברבים כמרפא. יצוין שבתוך השיטות שצוינו לעיל שתיים פותחו בישראל בשנות ה-40 ("שיטת פאולה", על-ידי פאולה גרבור ו"שיטת פלדנקרייז" על-ידי ד"ר משה פלדנקרייז).

מדוע פונים כל כך הרבה אנשים לרפואה משלימה?

למרות היותה של הרפואה האלטרנטיבית תחום שאינו מדעי, ולמרות שלא הוכחה בעזרת מחקרים מדעיים כמקובל בעולם הרפואה המודרנית המדעית, יעילותה או הסכנה הטמונה בה, ניתן לראות כי לאחרונה, תופסת הרפואה האלטרנטיבית בישראל מקום רחב יותר, לצידה של הרפואה הקונבנציונלית.
בשנים האחרונות יש עליה ניכרת ומתמדת בשיעור החולים הפונים לעזרת הרפואה המשלימה/חלופית בכל מדינות המערב, אם כי יש הבדל בין המדינות ביחס לסוג הרפואה המשלימה. יש הפונים לרפואה חלופית היינו עוזבים לחלוטין את הרפואה הרגילה, ויש הפונים לרפואה משלימה, היינו מוסיפים על הרפואה הרגילה גם שיטות בלתי רגילות.

ניתן למנות סיבות אחדות לעליה בשימוש ברפואה משלימה:

הרפואה הרגילה השיגה הישגים רבים בהארכת תוחלת החיים, אך לא הביאה לשיפור מספיק באיכות החיים; יש כיום עליה ניכרת בשכיחות מחלות כרוניות, ניווניות, וקטלניות ללא מענה מספיק לטיפול בהם בעזרת הרפואה ה"רגילה"; מדעני הרפואה ה"רגילה" הבטיחו בשם המדע גדולות ונצורות, אך הרפואה המערבית לא עמדה בכל הציפיות ממנה; ישנן הרבה תופעות לוואי לטיפולים ה"רגילים". כל אלו גרמו לאכזבת הציבור מיכולתה של הרפואה הקונבנציונלית, ולנהירה אחר שיטות רפואה חלופיות, תוך תקווה ששם תימצא הגאולה, ומתוך ידיעה שלפחות אין סיכונים וסיבוכים לטיפולים המשלימים/חלופיים.

(פרופ’ א’ שטינברג אנציקלופדיה הלכתית רפואית "הרופא החולה והרפואה באספקלרית ההלכה ומחשבת ישראל" [ג]).

הרפואה ה"רגילה" הפכה להיות מדעית יותר, רבת התמחויות ותת-התמחויות, ביורוקרטית, קושרת קשר לקוי בין החולה לרופא ומנוכרת יותר לחולה. מומחיות היתר ומדעיות היתר גרמו לריחוק בין הרופא המטפל לבין החולה המטופל, ולירידה בשביעות הרצון ובאימון שהציבור רוחש לרופאים. לעומת זאת, אחד היסודות החשובים ברפואה המשלימה החלופית היא ההקשבה לחולה והשיחה עמו. דבר זה קוסם להרבה חולים, המקבלים מגע בלתי אמצעי, ממושך, אוהד ואנושי, וקיים שיתוף פעולה מלא בין המטפל לחולה בלקיחת האחריות על הטיפול במחלתו, ובמניעת מחלות בעתיד.

השיטות של הרפואה המשלימה

השיטות של הרפואה המשלימה/חלופית מתחלקות למספר תת-קבוצות: רפואה מזרחית (הודית, סינית, טיבטית, קוריאנית, מונגולית), רפואה המבוססת על תזונה (צוות, צמחונות, טבעונות, מאקרוביוטיקה, צירופי מזון, נטורופתיה), רפואה תרופתית (צמחי מרפא, הומיאופתיה, פרחים מלחי אוסלר), רפואה ידנית (רפלקסולוגיה, כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, מסאז’), רפואה תנועתית (אלכסנדר, פלדינקרייז, פאולה, טאי צ’י), רפואה מיסטית (מדיטציה, ספיריטואליזם, הילינג, מרפאי אמונה, אבני חן), רפואת הרפיה נפשית (יוגה, היפנוזה, ביו-פידבק, ריפוי במוזיקה וריפוי באומנות), ואחרים (הידרותרפיה, אירידולוגיה, אקופונקטורה).

ועדת אלון להגדרת המצב החוקי של הרפואה המשלימה בישראל

עניין מעמדה של הרפואה המשלימה בישראל עמד על סדר היום עם הקמתה של הוועדה לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל בראשותו של המשנה לנשיא בית-המשפט העליון, דאז, השופט מ’ אלון. הוועדה מונתה על-ידי שרת הבריאות ביוני 1988 והמלצותיה הוגשו למשרד הבריאות בספטמבר 1991 (להלן – ועדת אלון).נ

בפועל, הגדירה ועדת אלון את המצב החוקי של הרפואה המשלימה בישראל, כ"רחוק מלהשביע רצון" וקבעה כי לרוב המרפאים העוסקים בריפוי בשיטות הרפואה המשלימה אין מעמד חוקי ואין פיקוח על פועלם והכשרתם המקצועית, כך ש"כל מרפא, הישר בעיניו יעשה".

ועדת אלון ביקשה בהמלצותיה לשנות את החוק בדבר הרישוי לעסוק ברפואה, ולהתאימו לשני עקרונות יסוד הכוללים את זכות האדם לבחור ולהחליט בידי מי הוא מפקיד את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק, וכן עקרון שלום הציבור וטובתו. מטרת הסדרת שירותי הרפואה על-פי העיקרון האחרון, היא למנוע סכנה ונזק אפשריים לבריאותו של אדם.

המטרה - מניעת נזק רפואי עקב טיפול או אבחון לא נכון

המלצות הוועדה באו למנוע את האפשרות שהפונים לטיפול באחד מענפי הרפואה המשלימה יינזקו מחמת אבחון וו טיפול רשלני ולא נכון במחלה, או כתוצאה מהפסקת הטיפול הקונבנציונלי ו/או אי-קבלתו כלל. בדוח מבקר המדינה – דוח שנתי 46 לשנת 199, סקר מבקר המדינה את מעמדה של הרפואה המשלימה בישראל. בעמ’ 239 לדוח [16], מדגיש המבקר את הסכנות האורבות לציבור הפונים הפוטנציאלי:

"לרוב המטפלים בשיטות הרפואה המשלימה אין מעמד מעוגן בחוק. אין כל פיקוח על הכשרתם המקצועית ועל שיטת עבודתם. הציבור הפונה אליהם עלול להינזק, כתוצאה ממעשה או ממחדל, בעיקר אם המטפל טעה באבחון המחלה, או מעצם הפסקת הטיפול הקונבנציונלי. משרד הבריאות לא עשה די בנושא והתחום נותר פרוץ.

לנוכח הפוטנציאל החיובי הטמון בכמה מענפי הרפואה המשלימה מבחינת בריאות הציבור, מחד גיסא, והסכנה הנשקפת מרמאים, מתחזים או שרלטנים שיגרמו נזק למטופלים, מאידך גיסא, על המשרד והממסד הרפואי לבחון את הנושא ולגבש מדיניות, שתהווה גם חומר אפשרי לקראת חקיקה".

יצוין, כי עד כה, נעשה רק צעד אחד בכיוון זה בקשר ל"דיקור סיני". ביום 31.12.2003 פורסמה הצעת חוק העיסוק באקופונקטורה, תשס"ד-2003, אשר באה לעגן את מכלול הנושאים הקשורים לעיסוק באקופונקטורה, ייחוד העיסוק, רישוי, החלת חוק זכויות החולה, הגנת הפרטיות של חולה, הליכי משמעת, עונשין ועוד.

מכל מקום, מלבד בתחום הנ"ל אין ניסיון לבצע כל פיקוח על הכשרתם של מרפאים, ודרך עיסוקם ברפואה לא עוגן עד עתה בחוק. החלל הריק, שבו מצויה הרפואה הלא קונבנציונלית בישראל, מותיר למעשה לפתחו של בית-המשפט את הדיון בסוגיה בכל תיק ותיק בנפרד ובכל מקרה ומקרה לגופו.

נראה כי כל עוד לא הרים המחוקק את הנטל המוטל עליו, אמון בית-המשפט להשמיע את קולו ולעורר את המחוקק מתרדמתו, התעוררות המחוקק צו השעה היא שכן נראה שבפני בית-משפט מגיעים מקרים בודדים בלבד שהם "קצה הקרחון" של הסוגיה ומקרים רבים ואומללים רבים אף אינם מעיזים או אינם יכולים להרשות לעצמם להגיע לדיון בבית-משפט בכדי לעמוד על זכויותיהם.

על-כן, ולאור כל האמור לעיל, נראה כי טוב יעשו רשויות משרד הבריאות ומשרד המשפטים, באם יקדמו את נושא החקיקה, על המקצועות האחרים הנמנים על הרפואה האלטרנטיבית, כך שנושא זה יוסדר בחקיקה עד תום, יוסדרו בו הוראות רישוי, דרישות השכלה וניסיון, "יחוייב העיסוק, הכרה בתוארים ובמומחיות, כללי אתיקה והליכות, חובות הסודיות, חובת ביטוח אחריות מקצועית החלת חוק זכויות החולה, פיקוחו הקמת טריבוליים משמעתיים...".

רפואה משלימה ורשלנות רפואית:

בכל מקרה ונפגעת עקב טיפול רפואי ע"י מטפל אלטרנטיבי מומלץ לפנות אל עורך דין העוסק בתחום דיני הנזיקין והפיצויים. חשוב לציין כי במקרים מסוימים מופיעים נזקים זמן רב לאחר הטיפול ולכן מומלץ לפנות אל עורך דין לצורך הערכת סיכוייך במקרה והנך חושש כי נגרם לך נזק עקב טיפול אלטרנטיבי.

חשוב לציין כי רוב עורכי הדין העוסקים בתחום הרשלנות רפואית גובים שכר טרחתם באחוזים מסכום הפיצוי שהושג לנפגע ולכן לרוב, פגישת יעוץ ראשונית עם עורך דין אינה עולה כסף. הקפידו להגיע לפגישה עם כל המסמכים הקשורים בטיפול ובנזקים שנגרמו. כל הפניה לרופא, מרשם, תוצאות בדיקות, קבלות על נסיעות, חוות דעת ... הכל רלוונטי.