תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין בעסקת קומבינציה

דרגו את המאמר

רשלנות עורך דין בעסקת קומבינציה

ע"א 9298/07

עסקת קומבינציה יכולה להיות עסקה משתלמת ביותר כאשר היא מבוצעת כהלכה. מדובר למעשה בעסקת חליפין בתחום המקרקעין אשר במסגרתה בעל קרקע וקבלן מתקשרים לצורך בנייה על שטח. בגדול, העסקה מתבצעת באופן הבא. בעל הקרקע מוסר לקבלן חלק מהמגרש, ובתמורה הקבלן מעניק לו שירותי בנייה במקום.

לדוגמא, הקבלן מקים על המגרש בניין ובו 10 דירות, ונקבע כי בעל הקרקע יקבל בעלות על חלק מהנכסים. מדובר אפוא בעסקות אשר כרוכים בהם סיכונים שונים לכלל הצדדים המעורבים. למשל, הצדדים נמצאים בסיכון מבחינת "עצם טיבה של עסקת הקומבינציה" וזאת משום שבעל הקרקע מוכר למעשה נכס הנמצא בבעלותו העכשווית, תמורת נכס עתידי אשר טרם הוקם. כמו כן, עסקת קומבינציה כוללת מעורבות של צדדים רבים הקשורים במערכת יחסים סבוכים. אי לכך, נדרשת זהירות מרבית בתכנון עסקה מורכבת כגון דא.

נוכח הסיכונים שהוזכרו לעיל, עורך דין המייצג בעל קרקע בעסקת קומבינציה צריך לספק לאחרון מידע רלבנטי ולצמצם את הסיכונים הרובצים לפתחו ככל שניתן. במקרים בהם עורך הדין כושל במילוי תפקידו, וכתוצאה מכך נגרמים ללקוח נזקים כלכליים, ייתכן ותקום לאחרון עילת תביעה כנגד בא כוחו. להלן דוגמא למקרה כאמור.

קבלן ללא רישיון

בית המשפט קבע כי עורך דין ישלם פיצויים בסך כ-550,000 דולרים בגין רשלנות מקצועית בעת ליווי עסקת קומבינציה. מדובר בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע למעשה הגדלה משמעותית של סכום הפיצויים אשר נפסקו לחובתו של עורך הדין בבית המשפט המחוזי.

      קראו עוד על רשלנות עורכי דין:

• רשלנות מקצועית של עורכת דין בעסקת קומבינציה תידון בפני בורר
• האם רשלנות מקצועית של עו"ד היא עבירה אתית?
• עורך דין אברהם מיכאלי, חבר הכנסת מטעם ש"ס, מואשם ברשלנות מקצועית
• חשיפת מסמכים במסגרת תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין
• רשלנות מקצועית של עורך דין בתביעה נגד קרנית, האמנם?

התביעה המקורית הוגשה כנגד עורך הדין על ידי בני משפחה שביקשו לבצע על קרקע בבעלותם עסקת קומבינציה. על מנת לבצע את העסקה, בני המשפחה התקשרו עם עורך הדין. האחרון יצר עבורם קשר עם קבלן אשר התברר בדיעבד שלא היה לו רישיון לבצע את העבודות המדוברות. כמו כן, בגין רשלנות עורך הדין, הסתבך גם הליך הוצאתה של הערבות הבנקאית. בסופו של היום, בני המשפחה נאלצו לממן בעצמם את השלמת בניית הדירות על המגרש, כאשר לפני כן מונה לקרקע כונס נכסים.

בני המשפחה הגישו כנגד עורך הדין תביעה על סך 1.4 מיליון דולרים. לטענתם, עורך הדין התרשל כלפיהם כאשר בחר את הקבלן לביצוע עסקת הקומבינציה. כמו כן, בני המשפחה העלו טענות גם כנגד הטיפול בערבות הבנקאית, ברישום המשכנתא, ברישום הערת האזהרה ובטיפול בהליך פקיעתה של הערבות.

מרבית טענותיהם של האחרונים התקבלו על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע עבורם פיצוי בסך כ-420,000 דולרים. הצדדים ערערו על פסק הדין הנ"ל. המחלוקת במסגרת הערעור עסקה בעיקר בגובה הפיצוי שנפסק בגין הרשלנות המקצועית. בית המשפט העליון קיבל כאמור את חלק מטענות בני המשפחה והגדיל את סכום הפיצוי שנפסק לטובתם.