מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?

דרגו את המאמר

כל בעל מקצוע אשר מעניק שירותים, ובעיקר עורך דין אשר איכות עבודתו ומסירותו עלולות להכריע גורלות, חייב כלפי הלקוח שבשבילו הוא עובד בחובת הזהירות. כישלון של עורך דין במסגרת ניהול הליך משפטי, אם בגין אי הצגת טיעונים ראויים, או אם משום ניתוח שגוי של המקרה, עלול להקים כנגדו עילה לתביעה בגין רשלנות מקצועית.

אמון בין עורך הדין ללקוח

מערכת היחסים בין עורך הדין ללקוחו מושתתת על נאמנות ואמון ברמות הגבוהות ביותר. מן ההלכה הפסוקה ידוע כי אמינות ומסירות מצד עורך הדין כלפי הלקוח הן אבני היסוד של ההתקשרות בין השניים. לדוגמא, מערכת יחסים אינטימית בין עורך דין ללקוחה, אשר מקורה בניצול מרות, עלולה להיתפס כעבירה אתית חמורה. כמו כן, אי שמירה על חובת הסודיות בין הצדדים עלולה אף היא להקים כנגד עורך הדין עילה בגין רשלנות מקצועית.

עם זאת, גם מידת האחריות העצומה, אשר בה מחויב עורך הדין כלפי לקוחו, איננה בור ללא תחתית. השופט לוין ציין באחת מפסיקותיו כי שלא כל כישלון של עורך דין ייתפס מיד כהפרת חובת הזהירות, שכן מלאכת עריכת הדין איננה נתונה למלאכי שרת, וגם שיקול דעתם עלול להיות מוטעה בתום לב.

מהי חובת המיומנות?

עורך דין, גם הנבון והמקצועי ביותר, עלול לטעות במהלך ניהול תיק, תוך הפעלת שיקול דעת שגוי. עם זאת, כל אימת שעמד עורך הדין בחובת הזהירות כלפי לקוחו, באופן המצופה מעורך דין סביר ובהתחשב בנסיבות המקרה, לא יוכל הלקוח להגיש כנגדו תביעה בגין רשלנות מקצועית.

במקרה בו עמד הלקוח בנטל ההוכחה, ושכנע את בית המשפט כי בא כוחו לא פעל כמצופה מעורך הדין הסביר בנסיבות העניין, יכול בית המשפט לפסוק פיצויים נזיקיים לטובתו. בהתאם לאיש מקצוע ברמתו, חייב עורך הדין כלפי הלקוח גם בחובת המיומנות. הפסיקה הכירה בכך שנדרש מעורך הדין, כאיש מקצוע אשר נתון תחת כללים נוקשים של אתיקה ומקצועיות, לעשות כמיטב יכולתו וידיעתו על מנת לסייע ללקוחו.

חובת הזהירות של עורך דין כלפי הלקוח אותו הוא מייצג אינה חובה השנויה במחלוקת. חובה זו קיימת כלפי לקוח, בין אם מדובר בייצוג משפטי ובין אם עסקינן בעריכת מסמכים. הלקוח מניח, בדרך כלל, שמה שעשה בעבורו בא כוחו משיג, מבחינה משפטית, את התכלית המבוקשת. ההלכה הפסוקה קובעת כי עו"ד יואשם ברשלנות כאשר יוכח שלא פעל הוא במיומנות, בחריצות ובתשומת לב סבירות. 

לדוגמא, במידה ועורך דין נוטל על עצמו תיק הגדול ממידותיו (הן מבחינת הניסיון והן מבחינת הידע), עלול הוא להיחשף לתביעה בעקבות רשלנות מקצועית. דוגמא נוספת לכך היא נטילת תיק מתחום בו עורך הדין איננו מתמצא (למשל עורך דין פלילי המייצג לקוחה בתיק העוסק במזונות), באופן בו נגרם ללקוח נזק כספי או נפשי כתוצאה מרשלנותו של הנתבע.

מדוע קיימת עליה בכמות התביעות נגד עורכי דין?

בשנים האחרונות עולה באופן הדרגתי מספר התביעות נגד עורכי דין בגין רשלנות מקצועית. הסיבה למספר הפונים הגדול לאחרונה נעוצה בשני גורמים עיקריים.

ראשית, מספר עורכי הדין בישראל עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות, ועורכי דין רבים נאלצים לחרוג ממיומנותם הרשמית ולעסוק בנושאים שאינם בגבול התמחותם. כמו כן, התחרות על הפרנסה בין עורכי הדין לבין עצמם מביאה פרקליטים רבים לדרוש שכר טרחה גבוה במיוחד, וזאת שלא בהתאם לדין.

האם עורכי דין מבוטחים נגד תביעות?

העלייה הגדולה בתביעות רשלנות מקצועית נגד עורכי דין לא הותירה את חברות הביטוח הגדולות מחוץ לתמונה, וגם הן רוצות פיסה מהעוגה. אי לכך, עורכי דין רבים (בדומה למרבית הרופאים) מבוטחים כיום בפוליסות ביטוח אחריות מקצועית.

ביטוח אחריות זה מביא לא אחת את עורכי הדין הנתבעים בגין רשלנות מקצועית להקשות את עמדותיהם ולהימנע מהסכם פשרה (סיום תיק נפוץ ביותר בתביעות נזיקיות). מן הצד השני, ביטוח זה פועל לעיתים לטובת התובע, שכן הוא יכול לתבוע חברת ביטוח גדולה ועשירה, בעלת כיס עמוק.