מהי רשלנות מקצועית של עובדת סוציאלית?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

אנשים רבים אשר נמצאים תחת פיקוח וקבלת טיפול משירותי הרווחה בישראל, נוהגים להלין לא אחת על התנהלות הגורמים המקצועיים בעניינם. תופעה זו, של רשלנות מקצועית מצד עובדי שירותי הרווחה, הפכה לנפוצה במחוזותינו יותר ויותר. אי לכך, אנשים רבים תוהים מהי הסמכות המשפטית העומדת מאחורי עובדי ציבור אלו. כמו כן, כיצד (והאם בכלל) ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין רשלנות מקצועית של עובדת סוציאלית.

כוחה של העובדת הסוציאלית הינו גדול ותסקירים הממולאים על ידה נשמעים בבתי המשפט. זאת ועוד, השופטים נוטים פעמים רבות להעניק משקל רב לחוות דעתה של העובדת הסוציאלית. לעיתים מדובר בתסקיר או חוות דעת אשר מביאים להרחקת ילדים מהוריהם, המצאת צווי הגנה כנגד בעלים הנחשדים כאלימים או אף ניתוק משמורת וקביעת אימוץ.

      קראו עוד בתחום:

• מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?
• רשלנות מקצועית של אדריכל או מהנדס, אימתי?
• רשלנות מקצועית של מזכירות בית המשפט לענייני משפחה

כמו כן, לעיתים רשלנות מצד העובדת הסוציאלית עלולה לפגוע בילדים עצמם, תוך שהם נשארים בחזקת הורה ללא מסוגלות הורות, המסב להם נזק פיסי ונפשי.

הגשת תביעה נגד עובדת סוציאלית, האמנם?

על פי סעיף 7א’ לפקודת הנזיקין, לא ניתן להגיש תביעה נזיקית כנגד עובד ציבור, כל אימת שהאחרון עשה את מעשיו במסגרת עבודתו השלטונית. עם זאת, פקודת הנזיקין קובעת כי הוראה זו לא תחול במקרים בהם מדובר בעוולה אשר נעשתה מתוך כוונה או ביודעין. עילה נוספת להגשת תביעה כנגד עובד ציבור, במסגרת פקודת הנזיקין, היא פעילות באדישות כלפי האפשרות כי יגרם נזק כלשהו למי מן המעורבים בטיפול.

במילים אחרות, חסינותן של העובדות הסוציאליות מפני תביעה טובה בעבורן כל אימת שלא קיים ייסוד נפשי לשלילתה. דהיינו, עובדת סוציאלית עלולה להיתפס כרשלנית במקרים בהם יוכח בבית המשפט שמעשיה נעשו מתוך ידיעה, כוונה או בכפוף לאדישות בלתי סבירה מצדה.

תביעה נגד העובדת הסוציאלית או נגד המדינה?

בשנים האחרונות קיימת מגמה בדיני הנזיקין בישראל, בהם נתבעים הארגונים והחברות בגין רשלנות עובדיהם. אי לכך, נשאלת השאלה, האם ניתן לתבוע את העובדת הסוציאלית באופן אישי, או שמא יש להגיש תביעה כנגד המדינה. שני חסרונות עיקריים יש לגישה משפטית זו.

ראשית, במידה והתביעה מתקבלת, משלמת המדינה את הפיצויי – משמע, משלם המיסים נושא בנטל. שנית, העובדת הסוציאלית אשר פעלה ברשלנות איננה נענשת באופן אישי ופסק הדין עלול שלא להשפיע עליה כלל. עם זאת, היות והמדינה הינה גוף בעל כוח וכיס עמוק, בתי המשפט נוטים פעמים רבות (בעיקר במקרים של "תיקו" משפטי) להעדיף את גרסת הנפגע על פני טענות המדינה.

דוגמא לפסק דין

במקרה אשר הגיע לבית המשפט לתביעות קטנות, חויבה פקידה סעד לשלם פיצויים בסך 18,000 שקלים לאב אשר נפגע מעבודתה הרשלנית. פקידת הסעד טיפלה באב, באשתו וילדיו, במהלך הליך גירושין כואב במסגרתו עזב האחרון את הבית.

לאחר עזיבת הגבר את הבית, שינתה האם את שמות המשפחה של הילדים לשמה שלה. בעקבות פעולה זאת, פנה האב לפקידת הסעד וביקש ממנה להכין תסקיר בעניין המשפחה לבית המשפט.

פקידת הסעד הכינה תסקיר לפי דרישתו, אך בתסקיר תמכה לחלוטין בעמדת האם. האב הלין בפניה כי לא ערכה היא תסקיר כנדרש, ומדובר בחוות דעת חלקית לחלוטין. בית המשפט קיבל את תביעתו וקבע כי על פקידת הסעד היה להגיש תסקיר אובייקטיבי ומקצועי, ללא משוא פנים. אי לכך, חויבה הפקידה בתשלום פיצויים.