גניבה משטח מאובטח ופיצויים בגין רשלנות מקצועית של חברת אבטחה

דרגו את המאמר

חברת אבטחה תפצה בגין רשלנות בביצוע עבודתה

בעלי עסקים מעוניינים להגן על עסקיהם מפני גניבות, פריצות, השחתות וכדומה. לא אחת, בעל העסק מתקשר עם חברת אבטחה חיצונית אשר מתמחה במתן שירותים כגון דא. האם קיימת לבעל עסק עילת תביעה בגין רשלנות מקצועית של חברת אבטחה כאשר זו התרשלה בתפקידה? כיצד עליו לפעול כאשר בוצעו בעסקו גניבות רבות חרף השמירה במקום? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט.

      קראו עוד בתחום:

• האם פיצויים ליהלומן בגין חקירת הבורסה ליהלומים בחשד לגניבה?
• פיצויי לעובדת של גלית לוי לאחר שהמעסיקה האשימה אותה בגניבה
• רשלנות מקצועית מצידו של בעל אולם אירועים בגין גניבה מרכב של אחד האורחים
• תביעה בגין פוליסת ביטוח נגד גניבת רכב

עסקינן בתביעה אשר הוגשה על ידי חברה ששכרה את שירותיה של הנתבעת, חברת אבטחה, בין השנים 1998-2000. במסגרת כתב התביעה, נטען כי במהלך שנים אלה התגלו בחברה חוסרים משמעותיים בשווי של כמיליון שקלים. בעקבות גילוי החוסרים, החברה שכרה חברת חקירות אשר בדקה את האירועים ומצאה כי מקורם של מרבית החוסרים היה בגניבות עובדים. חברת החקירות קבעה עוד כי העובדים ביצעו את זממם, בין השאר בגין ליקויים של ממש במערך האבטחה הקיים. בעקבות ממצאים אלה, החברה הגישה תביעה נזיקית על סך של כ-10 מיליון שקלים כנגד חברת האבטחה.

חברת האבטחה – "שימשתי כיועצת בלבד"

חברת האבטחה הנתבעת טענה, במסגרת כתב ההגנה, כי היא הייתה רק יועצת ולא חברה אשר העניקה שירותי אבטחה בפועל. בית המשפט המחוזי מרכז דחה טענה זו. בפסק הדין נקבע כי הנתבעת הייתה אחראית בפועל על אבטחת מחסני התובעת.

יתרה מכך, השופט, יעקב שיינמן, קבע בפסק דינו כי לא היה ספק שחברת האבטחה התרשלה ולראיה הירידה המשמעותית בהיקף הגניבות לאחר הפסקת ההתקשרות עימה. עם זאת, בית המשפט ייחס לחברה התובעת אשם תורם בשיעור של 20% וזאת משום שהיא לא פעלה כנגד הגניבות בנחישות והמתינה כשנתיים עד אשר ביצעה את הבדיקה שהובילה לתביעה דנן.

החברה התובעת ביקשה להטיל אחריות אישית על בעליה של חברת האבטחה הנתבעת אך בקשתה הנ"ל נדחתה על ידי שינמן. בפסק הדין נקבע כי לא היה מקום להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבעים באופן אישי. באשר לנזק, בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר עמד את שווי החוסרים בכ-2.5 מיליון שקלים.

השופט מצא לנכון להפחית מסכום זה 10% נוספים משום שהסכום שנקבע היה "אומדן בלבד". בסופו של היום, נקבע כי הנתבעת תשיב לתובעת את הכספים אשר שולמו לה בעבור עבודתה במהלך התקופה המדוברת, וכן תפצה אותה על סך של כ-2.5 מיליון שקלים (לאחר תוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט).