רשלנות בהפלה ולידת תינוק בריא לאחר הריון לא רצוי - האם רשלנות רפואית?

דרגו את המאמר

רשלנות רפואית באי מניעת הריון ולידת ילד בריא

תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בהריון מוגשות לבתי המשפט בישראל מדי שנה. מדובר בתביעות אשר מרביתן עוסקות ברשלנות רופאים באבחון פגמים ומומים בעובר טרם הלידה. לדוגמא, אי אבחון חוסר באיבר מסוים או רשלנות במתן ייעוץ גנטי. האם ניתן להגיש תביעה גם לאחר לידת ילד בריא, וזאת כאשר הרשלנות הרפואית נפלה דווקא בהפלה מלאכותית שהתבקשה על ידי היולדת? האם לידתו של ילד זה מזכה את אמו ואביו בפיצויים?

מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי אישה שהייתה בקשר בלתי קבוע עם בן זוגה. בשלב מסוים נכנסה האישה להריון ובעקבות כך היא פנתה לבית החולים וביקשה הפלה מלאכותית. יש לציין כי בעבר ביצעה האישה שתי הפלות יזומות. האישה עברה הליך של גרידה, וזאת כאשר היא בשבוע החמישי להריונה. לאחר ביצוע ההליך, חשה האישה ברע אך הרופא בבית החולים רמת מרפא בבאר שבע שלח אותה לביתה וטען כי מדובר במצב שכיח אשר יעבור במהרה.

עשרה שבועות לאחר מכן, ובעקבות כאבים מהם סבלה התובעת, הגיעה היא לבית החולים ואובחן כי היא בהריון בשבוע ה-15. הרופאים הסבירו לאישה כי לא ניתן לבצע הפלה כעת, וזאת משום שמדובר בהליך מסוכן מבחינה רפואית. האישה החליטה להמשיך את ההריון ובסופו נולד לה בן בריא ושלם.

רשלנות בהפלה - האם רשלנות רפואית?

האישה הגישה תביעה וטענה כי רשלנות בהפלה במקרה זה עולה כדי רשלנות רפואית. בית החולים טען, לעומת זאת, כי הכישלון בהצלחת הגרידה איננו רשלנות רפואית המזכה את האישה בפיצויים. בפסק הדין נקבע כי יש לקבל את התביעה. השופט קבע כי הרופאים לא טרחו לברר האם הגרידה הצליחה ובכך הופרה חובת הזהירות המוטלת עליהם מבחינת מעקב ראוי וסביר אחרי טיפול רפואי. כמו כן, היות והאישה הבהירה לרופא, חוזר והבהר, כי היא איננה מעוניינת בהריון, ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

      קראו עוד בתחום זה:

• דחיית תביעה בעילת רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה
• תאונת בחדר בבית מלון בחופשה מטעם העבודה - האם תאונת עבודה?
• חוק רשלנות רפואית בלידה זוכה להתנגדות לשכת עורכי הדין
• האם רשלנות רפואית באי ביצוע בדיקת מי שפיר ולידה עם תסמונת דאון?

עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להטיל על האישה אשם תורם לנזקה. כמו כן, נקבע כי לא ייפסקו פיצויים בגין עלות גידול הילד וגם בגין "הפחתת סיכוייה של האישה להתחתן". האישה הגישה ערעור על פסק הדין אשר ניתן אפוא בבית משפט השלום.

המחוזי - רשלנות ללא אשם תורם

בבית המשפט המחוזי עסקו השופטים בעיקר בזכותה של האישה לפיצוי בגין הוצאות הילד. הערעור נדחה מחמת שתי סיבות עיקריות – ראשית, קביעה כגון זו יש בה כדי לאיין את התועלת אשר נולדה (תרתי משמע) לאישה בדמות בנה הבריא. שנית, נקבע כי מבחינת מדיניות משפטית, ילד זכאי לקבל מהוריו מולידיו את מזונותיו ועל האחרונים לשאת בעלות גידולו. זאת בניגוד למקרה בו ילד נולד כאשר הוא אינו בריא וסובל ממומים שונים, והרופאים הרשלניים לא השכילו לאבחן זאת מראש. במקרה זה, קיימת להורים זכות לפיצויי בעבור ה"הוצאות החיצוניות והבלתי צפויות". לא כך הדברים אמורים כאשר עסקינן בילד בריא ככל הילדים.

בית המשפט המחוזי דחה גם את טענתה של האישה לפיצויי בגין "אובדן סיכוייה להתחתן". המערערת לא הציגה ראיות לכך ובית המשפט ציין כי אין לקבל טענה זו. לגבי האשם התורם אשר נפסק כנגד האישה בשיעור של 30% בבית משפט קמא, נקבע כי יש לבטל רשלנות תורמת זו.

השופטים ציינו כי הרופאים לא הבהירו לאישה באופן מוחלט וברור את מהות הבדיקות והמעקב לאחר הגרידה. כמו כן, לא ניתן לראות בהשתהותה של האישה – מספר ימים בודדים – כשהשתהות העולה כדי אשם תורם.