דחיית תביעת רשלנות רפואית עקב סקירות מערכות (אולטרא סאונד)
| דרגו את המאמר |
|
האם ניתן לאבחן חסר אצבעות באולטרסאונד? האם אי אבחון הוא רשלנות רפואית?
ישנן מגוון בדיקות שניתן לעשות לעוברים בטרם אלו נולדים, אשר נועדו למנוע מצבים בהם נולדים ילדים עם פגמים חמורים. למרות שהטכנולוגיה כל פעם משתכללת והבדיקות נעשות טובות יותר ויותר, עדיין נולדים ילדים עם נכויות שונות. כאשר נולד ילד עם פגם גופני, מתעוררת השאלה האם ניתן היה לזהות זאת בבדיקות טרם הלידה. דוגמה לכך ניתן לראות על פי המקרה שהונח לפתחו של בית משפט השלום בחדרה, לגבי תינוק שנולד עם פגם גופני ביד.
התובע נולד עם יד שמאל פגומה בה חסרות שתי אצבעות. אימו של התובעת עברה שתי סקירות מערכות מורחבות (אולטרא סאונד), סקירות בהן לא נתגלה הפגם. התובע, יחד עם הוריו, תבעו את הרופאים שביצעו את הסקירות, כמו גם את המוסדות הרפואיים ומוסדות הביטוח של המוסדות הללו.
חוות דעת המומחים
התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה בה הוא ציין כי היה כשל אבחנתי בסקירת המערכות שבוצעו, ולכן הוא נולד עם יד פגומה. הנתבעים מצידם, צירפו חוות דעת ועל פיהן: א- יכול להיות שהפגם נוצר לאחר ביצוע בדיקות האולטרא סאונד. ב- המחקרים מראים כי חסר אצבעות בכף היד לא ניתן לגילוי ברוב הפעמים. כלומר, גם רופא זהיר וסביר לא יכול היה לאבחן את הפגם אצל התובע.
בית המשפט בחר למנות עד מומחה מטעמו, בעל רזומה עשיר ומומחיות רבה בתחום האולטרא סאונד. המומחה ציין כי במחקר שבוצע באירופה, נמצא כי רק ב- 15% מהמקרים בהם נולדו ילדים עם חסר אצבעות כפגם יחיד, הרופאים הצליחו לאבחן זאת בבדיקת האולטרא סאונד.
הדבר נובע מכך שכאשר מדובר באיברים קטנים, קשה עד מאוד לאבחן אותם בהצלחה. המומחה קבע כי הרופאים הטובים ביותר יכולים להיכשל בזיהוי הפגם. כלומר, הכשל אינו מעיד על התרשלות אלא על מגבלות הבדיקה, מגבלות שקיימות מבחינה אובייקטיבית.
בא כוח התובעים ביקש עוד מספר שאלות הבהרה מהעד המומחה. מן השאלות עולה כי כאשר היד סגורה, יש קושי מהותי באבחון שלמותן של האצבעות. מן השאלות הללו בא כוח התובעים ביקש להוכיח כי ידו התינוק הייתה קפוצה בזמן הבדיקות ולכן הפגם לא זוהה. נראה כי בית המשפט לא התרשם מטיעון זה שכן הוא לא היה מבוסס על רישומים אלא על השערות בלבד.
החלטת בית המשפט
בית המשפט מציין כי בנושאים רפואיים, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מקבלת משקל גבוה מאוד. לשופטים אין מומחיות בתחומים רפואיים, ולכן הם מסתמכים על חוות דעת רפואיות, על פי הגיונם של הדברים, קוהרנטיות העדויות והמחקרים המוצגים בפניהם. גם במקרה זה, בית המשפט נתן משקל גבוהה מאוד לעדותו של העד המומחה שמינה.
העד המומחה הגיע למסקנה שלמרות שהפגם לא התגלה, לא ניתן לומר כי הרופאים התרשלו בביצוע הבדיקה. מגבלות הבדיקה הקיימת אינן מאפשרות לגלות במרבית הפעמים את הפגם מהסוג הספציפי ממנו סובל התובע. במקרה זה, שני רופאים ביצעו את הבדיקות, ובשניהם לא מצאו את הפגם. הדבר לא אומר שהם התרשלו, אלא שהם היו חלק מה-85% מהבדיקות, בהן הפגם לא התגלה. בנסיבות המקרה, הבדיקה שבוצעה אינה בדיקה רשלנית.
לסיכום, ניתן לומר כי רבים מקווים לעשות כל שביכולתם כדי לזהות פגמים בעוברים, ולמנוע לידתם של ילדים עם נכויות שונות. למרות הרצון העז, מגבלות הרפואה טרם מאפשרות לידות של תינוקות "חסרי פגמים" בלבד. לא כל מקרה בו נולד ילד עם נכות, נכיר בו כמקרה של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית תתחרש כאשר רופא סביר בנסיבות העניין, היה אמור לזהות את הפגם. חשוב לשים לב, לא מצופה מרופא לא לטעות, אלא מצופה ממנו לנהוג בסבירות כרופא ממוצע, וגם זה בהתאם למידת הוותק שלו והמומחיות הספציפית.