האם רשלנות מקצועית של רואי חשבון של בנק דיסקונט

דרגו את המאמר

תביעה נגד רואי חשבון שהוגשה על ידי בנק דיסקונט

תביעה בגין רשלנות מקצועית של משרד רואי חשבון מוביל, על סך 26 מיליון שקלים, הוגשה על ידי בנק דיסקונט. התביעה, אשר הוגשה כנגד משרד רואי החשבון ושניים משותפיו בעבר, הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה. בתביעתו טען הבנק כי הנתבעים פעלו ברשלנות כלפיו והפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, בבואם לבחון דו"חות כספיים של חברה אשר קרסה והייתה לקוחת הבנק.

      קראו עוד בתחום:

• מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?
• רשלנות מקצועית של עורכת דין בעסקת קומבינציה תידון בפני בורר
• האם רשלנות מקצועית של עו"ד היא עבירה אתית?

נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, קבעה כי הבנק לא השכיל להסתמך בתביעתו על מצבה הכלכלי של החברה, בבואו להעניק לה אשראי. אי לכך, לא נמצא כל קשר סיבתי בין התנהלותם של רואי החשבון לבין הנזקים שנגרמו לתובע.

כמו כן, במסגרת ההליך המשפטי נמצא כי הבנק ניסה אף לגלגל את האחריות לנזקיו לפתחם של המשקיעים בבורסה, תוך שהוא מסתיר בחוסר תום לב את מצבה הכלכלי של החברה הקורסת.

החברה מקבלת אשראי מהבנק תוך שבעליה מבצע פעולות הונאה

החברה הקורסת, אשר עסקה בשיווק מוצרי תקשורת ומשחקים אלקטרוניים, נכנסה לבורסת תל אביב בשנת 1993. במבט לאחור נימצא כי בעל החברה השתמש בה על מנת לבצע פעולות הונאה. לדוגמא, בעל החברה השתמש בקשרי החברה בכדי לבצע עסקאות מבלי שניתן כל גילוי לגבי מעשיו.

בנק דיסקונט העניק לחברה אשראי נרחב, ושלוש שנים לאחר הנפקתה, קרסה הקבוצה ובעל הבית נמלט מן הארץ.

הבנק פעל לכינוס נכסיה של החברה, אך מאמציו העלו חרס והיה עליו להפריש חובות מסופקים. בעקבות נזקים כלכליים אלו, אשר נאמדו כאמור בלמעלה מ-25 מיליון שקלים, הגיש הבנק תביעה נגד משרד רואי החשבון ושותפיו לשעבר, וטען כי הנתבעים הציגו בפניו תמונה "ורודה" לגבי מצבה הכלכלי של החברה. הבנק טען שעל סמך מצג שווא זה ניתן האשראי לחברה.

• קראו עוד על רשלנות מקצועית

עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי הבנק העניק לחברה את האשראי בהתאם לבטוחות המתאימות ומתוך ציפייה לגזור רווחים ממנה משום שהפכה היא לחברה ציבורית. כמו כן, הבנק העניק את האשראי גם בכפוף לדיווח בזמן אמת מצד המלווה העסקי שמונה לחברה.

רואי החשבון ניסו לחשוף את ההונאה

בית המשפט קיבל את טענותיהם של רואי החשבון, וקבע כי הבנק המשיך לשתף פעולה עם החברה גם לאחר שידע שהיא במשבר, וחרף העובדה שבעל הקבוצה הקים חברת קש נוספת במסגרת פעולות ההונאה שביצע.

כמו כן, הבנק שיתף פעולה בהנפקת ניירות ערך לציבור, תוך שהוא מנסה לגלגל את חובותיה לציבור. השופטת קיבלה את טענות רואי החשבון כי הבנק פעל נמרצות על מנת להציג בפני הציבור מצג שווא לגבי מצבה הפיננסי של החברה, זאת בכדי להתחמק מהחוב שנוצר בגין האשראי הגדול.

השופטת לא חסכה שבטה מהבנק ומתחה ביקורת קשה על התנהלותו. לטענת השופטת, התנהלותו העסקית השגויה של הבנק הביאה עליו את הנזקים נשוא התובענה, ואין לבכירי דיסקונט להלין אלא על עצמם. הימורים בעולם העסקי הינם דבר שכיח, כתבה השופטת בפסק הדין, אך בעולם פיננסי צריך לדעת שמחירו של הימור זה עלול להסתיים בהפסד.

שכר טרחת עורכי הדין - 700 אלף שקלים

בעקבות ניסיונותיו של התובע להעביר את החוב לכתפיהם של רואי החשבון, פסקה עליו הוצאות משפט חריגות במיוחד וקבעה כי רואי החשבון יקבלו ממנו כ-700,000 שקלים שכ"ט עורך דין בגין הפרשה. השופטת קבעה כי רואי החשבון פעלו באופן סביר ועל פי המצופה מהם בנסיבות מקרה דנן.

השופטת הוסיפה בפסק הדין כי לא רק שהנתבעים פעלו כנדרש, הם אף ניסו לחשוף את פרשת ההונאה על ידי בירורים וחקירות שונות. רואי החשבון לא ידעו על מצבה של החברה הקורסת וכאשר עלה בליבם החשד לגבי ההונאה, פעלו רבות על מנת לחשפה. לסיכום, קבעה השופטת, רואה חשבון איננו יכול להיות ערב למצבה הכלכלי של חברה פלונית, אך עליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים בכדי לא ליפול על מנת שלא יפלו טעויות בדו"חות הכספיים.