עורך דין לא יכוסה בפוליסת אחריות מקצועית בעקבות ניגוד עניינים

דרגו את המאמר

עורך דין פעל בניגוד עניינים - האם ניתן להפעיל פוליסת אחריות מקצועית

עורך דין היה מעוניין לרכוש משק. אי לכך, הוא התקשר עם בעלת משק על מנת לבצע את עסקת הרכישה. במהלך המשא ומתן, בנה של בעלת המשק הציע לקנות את דירתו של עורך הדין. היות ולבן לא היה את הסכום הדרוש, עורך הדין המליץ לו על הלוואה מלקוחה שלו, חברה זרה אשר מעניקה הלוואות חוץ בנקאיות. הבן נענה להצעה ועורך הדין החתים אותו על הסכם הלוואה (בשם החברה ובתור מייצגה).

לימים, הבן לא עמד בפירעון ההלוואה. לאחר ארבע שנים של אי פירעון התשלומים החודשיים, עורך הדין הגיש כנגד הבן תביעה לבית המשפט, וזאת בתור מייצגה של חברת ההלוואות. במסגרת התביעה הנ"ל, בנה של בעלת המשק העלה כנגד עורך הדין טענות אישיות. למשל, נטען כי הסכם ההלוואה היה הסכם פיקטיבי. חרף כך, עורך הדין המשיך בייצוג לקוחתו. בשלב מסוים, הוא אף נקרא למתן עדות.

      קראו עוד על רשלנות מקצועית של עורכי דין:

• רשלנות מקצועית של עורך דין והליכי גבייה כנגד אדם לא נכון
• תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין בעסקת קומבינציה
• עורך דין הושעה בגין רשלנות בניהול כספי לקוחות שהופקדו בידיו בנאמנות
• דחיית תביעה בגין רשלנות עורך דין בייצוג לאחר תאונת דרכים
• רשלנות בייצוג בבית הדין לעבודה - רשלנות בעמידה בסדרי דין

בית משפט השלום דחה את התביעה שהוגשה כנגד הלווה. אי לכך, עורך הדין הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין הנ"ל. בית המשפט המחוזי המליץ לצדדים למחוק את התביעה ולבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. נקבע כי היה מקום לפעול כאמור לאור העובדה שעורך הדין היה מצוי בניגוד עניינים ברור. עורך הדין הסכים להצעה, וזאת מבלי לעדכן את החברה המלווה בהתפתחויות בהליך.

תביעה נגד עורך הדין בגין רשלנות מקצועית

אי לכך, החברה הגישה כנגד עורך הדין תביעה בגין רשלנות מקצועית. במסגרת התביעה, החברה טענה כי עורך הדין צריך להשיב לה את ההלוואה. בתגובה, עורך הדין טען כי הוא מודה שהוא היה מצוי בניגוד עניינים ושלח הודעה צד ג' לחברת ביטוח שביטחה אותו בפוליסת אחריות מקצועית.

בית המשפט השלום קיבל הן את התביעה והן את ההודעה לצד ג'. דהיינו, נקבע כי עורך הדין התרשל והמעשים נכנסו בגדרה של פוליסת הביטוח. אי לכך, חברת הביטוח חויבה בשיפוי עורך הדין בגין סכום ההלוואה שישולם לחברה. בית המשפט קבע כאמור משום שמקורו של ניגוד העניינים במקרה דנן לא היה נעוץ בחוסר תום לב והפרת אמון כי אם ברשלנות.

חברת הביטוח טוענת להעדר חבות

חברת הביטוח ערערה על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, נטען כי התנהלותו של עורך הדין במקרה דנן עלתה כדי מעילה באמון המבטחת ואין בפוליסה כדי לכסות מקרים כגון דא. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לקבל את הערעור.

בפסק הדין נקבע כי בניגוד להחלטתו של בית משפט קמא, ניגוד העניינים במקרה המדובר עלה כדי מעילה באמון הלקוח. השופט קבע כי התנהגותו של עורך הדין כלפי החברה הייתה ללא ספק מעילה באמון אשר החריגה את חבות המערערת מתשלום תגמולי הביטוח. הודגש כי עורך הדין עצם את עיניו נוכח הנזק אשר היה עלול להיגרם ללקוחה, והוא פעל למימוש אינטרס אישי (קבלת שכר טרחה בעקבות הייצוג ומחיקת כתב התביעה באופן כזה ששמו יטוהר). בית המשפט מצא את "הצטברות התנהגויותיו של עורך הדין" כמכלול של ניגוד עניינים פסול. כמו כן, הודגש כי עורך הדין קיבל את הצעתו של בית המשפט המחוזי לבטל את התביעה מבלי לעדכן את הלקוחה, חרף עניינה הברור בהליך המדובר. דהיינו, נקבע כי עורך דין אשר הפר את חובת הנאמנות כלפי הלקוח, מתוך אינטרס אישי, איננו זכאי להגנת פוליסת ביטוח אחריות.

בית המשפט הדגיש כי אחד מהעקרונות החשובים ביותר בייצוג משפטי הינו חובת האמון. דהיינו, כאשר עורך דין מתקשר עם לקוח, שומה עליו לדאוג לשמור על האינטרס של בעל הדין אשר בשמו הוא פועל. כמו כן, עורך הדין חייב להיות כן עם הלקוח ולהימנע ממצבים בהם האינטרס האישי שלו יגבר על האינטרס המקצועי.