ערעור על אופן חלוקת כספי הפיצויים בין לקוחות לבין עורך דין

דרגו את המאמר

הגשת ערעור על בקשה לחלוקת כספים לאחר תביעת רשלנות רפואית

בית המשפט נדרש לבחון האם ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בעקבות קבלת הסכם פשרה בעניין רשלנות רפואית הוגש בזכות או טעון רשות. בקשת הערעור דנן העמידה שאלה משפטית מעניינת – האם יכולים תובעים לתקוף החלטה שניתנה לגבי הוצאות המשפט עבור שכ"ט עורך הדין במסגרת ערעור לערכאה גבוהה יותר.

בני הזוג הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית נטענת במהלך לידתו של בנם. המשיב היה עורך-הדין שייצג אותם בתביעתם ובשלב מסוים גובש בין הצדדים הסדר פשרה שבמסגרתו הוסכם על תשלום סכום-כסף למשפחה. בהסדר הפשרה זה נכתב כי התשלום יבוצע לידי בא-כוח התובעים וכי בקשה לאישור חלוקת והשקעת הכספים תוגש לבית המשפט על-ידי התובעים. בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה תוקף של פסק-דין, לאחר שבדק ומצא כי היא עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הקטין.

      קראו עוד:

• מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?
• עצה שגויה של משרד עורכי דין, האם רשלנות מקצועית?
• רשלנות מקצועית של עורך דין אשר לא דיווח על רכישת דירה לרשויות המס
• פיצויים בעקבות רשלנות מקצועית בזמן שיפוצים בבית

בהתאם להוראות הסדר הפשרה, הועברו כספי-הפיצויים לבא-כוח התובעים דאז – והלה הפקיד אותם בחשבון הפיקדונות של משרדו. או-אז הגיש עורך הדין בקשה לאישור תכנית חלוקה והשקעה של כספי-הפיצויים. בקשה זו הוקדשה גם לנושא אחר והוא שכר הטרחה של עורכי הדין משום שבין הצדדים נערך קודם לתביעה הסכם שכר טרחה.

ההסכם זה אשר צורף כנספח לבקשה, נקב בשיעורי שכר הטרחה שישולם לעורכי הדין המייצגים – 20% מכספי הפיצויים בתוספת מע"מ והחזר הוצאות בסך 56,000 שקלים.

בית המשפט המחוזי ביקש לשמוע את עמדתם של בני המשפחה בעניין בקשה זו, ואלה האחרונים שכרו את שירותיו של בא-כוחם דהיום. בני המשפחה טענו כי אין לילך לפי הסכם שכר הטרחה שצורף לבקשה מטעם עורך הדין, הסכם שלדעתם דינו להתבטל על-בסיס עילות חוזיות שונות. לשיטתם, בית המשפט המחוזי היה אמור להתייחס להסכם קודם בין הצדדים שנקב בשכר טרחה נמוך יותר.

האם מדובר ב"החלטה אחרת" או ב"פסק דין משלים"?

בסופו של דבר, בית המשפט קיים דיון ושמע את עמדת כל הגורמים הנוגעים בדבר. בית המשפט שקל את העניין בכובד ראש – כך בלשונו – והחליט לאשר לעורכי הדין את תשלום שכר-טרחה מתוך כספי הפיצויים, בהתאם לאמור בהסכם שכר הטרחה שצורף לבקשה. בני הזוג החליטו להגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון דן ברשות הערעור של בני המשפחה וקבע כי מדובר במקרה שאיננו שגרתי. במקרה דנן, לאחר שניתן פסק הדין אשר אישר את הסכם הפשרה בתביעת הרשלנות הרפואית, נפתח למעשה הליך נוסף בין בני המשפחה לבין בא כוחם.

הליך נוסף זה נתקיים במסגרת הדיון בבקשה לאישור תכנית חלוקת הכספים אשר הוגשה על ידי עורך הדין הנתבע. למעשה בני המשפחה טענו כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לחלק את כספי הפיצויים לפי הסכם שכר הטרחה שצורף הינה למעשה פסק דין שניתן להשיג עליו.

עם זאת, ההחלטה הזו התקבלה לאחר מתן פסק הדין אשר אישר את הסכם הפשרה. יש לזכור כי בכל הנוגע להחלטות שניתנו לאחר "סגירתו" של תיק, נקטה הפסיקה במבחן מהותי המתמקד בשאלה – האם מדובר בהחלטה הטפלה לנושא המחלוקת המסווגת כהחלטה אחרת (עליה יש להגיש ערעור בהתאם לרשות) או שמא עסקינן בפסק דין משלים הנחשבת כפסק דין נוסף.

• רשלנות מקצועית של עורך דין בתביעה נגד קרנית, האמנם?
• רשלנות מקצועית של עורך דין, פסיקה של בית המשפט העליון
• רשלנות מקצועית של מזכירות בית המשפט לענייני משפחה

בנסיבות המיוחדות של המקרה, בית המשפט קבע כי החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה פסק דין משלים ועל כן בני המשפחה יכולים לערער עליה. השופטים ציינו כי אם הייתה החלטת בית המשפט המחוזי עוסקת בערעור על אופן חלוקת הפיצויים בין בני המשפחה לבין עצמם, או לגבי גובה הוצאות המשפט ושכר הטרחה, היו האחרונים צריכים לקבל רשות להגשת ערעורם.

עם זאת, מדובר בהליך נוסף המעלה סוגיות משפטיות בתחומים שאינם נוגעים באופן מדויק להליך הקודם. אי לכך, הערעור על ההחלטה נעשה בזכות וידון בבית המשפט המחוזי.