רשלנות מקצועית במסגרת אי גילוי פרטים בעסקת מקרקעין

דרגו את המאמר

פיצויים בגין רשלנות של עורך דין בעסקת מקרקעין

בית המשפט המחוזי קבע כי עורך דין אשר ייצג בני זוג במסגרת ביצוע עסקת מקרקעין, ישלם פיצויים לבני הזוג בעקבות רשלנות מקצועית. השופט קיבל את טענותיהם של בני הזוג בכך שעורך הדין הנתבע לא יידע אותם לגבי חריגות בנייה בנכס ועל כן נרגמו להם נזקים כלכליים.

מדובר בפרשה אשר החלה לפני עשר שנים, עת רכשו בני הזוג נכס בישוב לפיד בסכום של כמיליון שקלים. עורך הדין הנתבע ייצג את בני הזוג במהלך העסקה. בשנת 2001 קיבלו התובעים צו אשר הורה על רישום שמם על הזכויות בנכס. שנתיים לאחר מכן, גילו בני הזוג כי שמותיהם טרם נרשמו על הנכס. בני הזוג פנו לעורך הדין הנתבע וביקשו כי יקבלו את התיק העוסק בעניינם בכדי להביא לסיום הליך הרישום. עורך הדין הנתבע העביר להם את התיק בכפוף לחתימה של הבעל עלכתב וויתור במסגרתו הצהיר האחרון כי אין לו כל תביעות נגדו.

      קראו עוד בתחום:

• אי מתן הסבר ללקוח על משמעות הליך במתכונת סעיף 79א'

• פרסום שם עורך דין אשר הוגשה כנגדו תביעה

• מצג שווא - טרום מתמחה הציג עצמו בתור עורך דין

• חברה אשר לא עמדה בהתחייבות חוזית - האם רשלנות מקצועית?

בני הזוג העבירו את הטיפול בתיק לעורך דין נוסף ובמסגרת הטיפול המחודש נודע להם כי קיימות בנכס מספר חריגות בנייה. לדבריהם, חריגות הבניה המדוברות הסבו להם נזקים בסך משוער של כ-160 אלף שקלים. סכום זה נתבע מעורך הדין הראשון במסגרת תביעה אשר הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב.

השופט קבע כי מקרה זה מצדיק את התערבותו של בית המשפט וביטול כתב הוויתור אשר נחתם בין הצדדים. בפסק הדין נכתב כי עורך הדין לא הביא לידיעתם של בני הזוג את דבר חריגות הבנייה, חרף העובדה שידע על כך בעצמו. מדובר למעשה במחדל העולה כדי רשלנות מקצועית מבחינתו של הנתבע, קבע השופט.

ביטול כתב הוויתור

בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו שעורך הדין הנתבע הפעיל עליהם לחץ לחתום על כתב הוויתור. לדברי השופט, התובעים לא השכילו להציג מצג של פסול מוסרי, חברתי או כלכלי כלפיהם מצידו של הנתבע. אי לכך, נקבע כי כתב הוויתור הינו תקף ומחייב. עם זאת, השופט ציין כי עדיין יש לתת את הדעת לתוכנו ולאמור בו. משפט המפתח במקרה דנן היה "כי אין לנו כל טענה ו/או תובענה שהם כלפי עו"ד הנתבע".

השופט ציין כי אין ספק שהתחייבות זו חלה על כל טענה, עילה או תביעה שהיו או יכלו להיות באורח סביר בידיעתם של התובעים. לדוגמא, טענה להחזרת שכר טרחה בשל אי סיום הטיפול או פיצויים בשל רשלנות בטיפול ברישום הזכויות. עם זאת, אין מקום להחיל בכתב הוויתור עילות נוספות שלא היו בידיעתם של התובעים במועד החתימה על כתב הוויתור. לאמור, התובעים לא ידעו על ליקויי הבנייה ולא התכוונו הם לוותר על זכותם לתבוע את הנתבע בגין הסתרת מידע זה