בית החולים הגיש ערעור, האם יעוכב ביצוע פסק הדין?

דרגו את המאמר

האם בית המשפט יעכב את תשלום הפיצויים בגין הגשת ערעור?

במסגרת תביעתם שהוגשה לבית המשפט קמא, עתרו התובע ובני משפחתו לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי עקב רשלנותם של רופאי המרכז הרפואי רבין, לקה התובע פעמיים בדלקת קרום המוח.

כמו כן, בגין רשלנות רפואית זו, נותר האחרון עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות. בית המשפט בחן את חוות דעת המומחים ואת הראיות הרפואיות שאותן הגישו הצדדים לעיונו. לאחר שבחן ראיות אלו גם לעניין גובה הנזקים השונים, נקבע כי על הרופאים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם והתרשלו כלפי התובע.

      קראו עוד בתחום:

• שחרור מטופל הזקוק לצנתור דחוף, האם רשלנות רפואית?
• רשלנות רפואית בקביעת תור דחוף לחולה הסובלת מטרשת נפוצה
• רשלנות רפואית בית החולים בילינסון
• רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטראסאונד חלקית, האמנם?

לפיכך, בית המשפט קבע כי על הרופאים הנתבעים (ושירותי בריאות כללית) לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בסכום כולל של כ-3.5 מיליון ש"ח (יוער כי לפי גרסת המשיבים, סכום הפיצוי הכולל עומד על כ-4.3 מיליון ש"ח).

הרופאים הגישו ערעור ובקשה לעיכוב התשלום 

הרופאים הגישו על פסק דינו של בית המשפט קמא ערעור לבית המשפט העליון. בערעורם השיגו האחרונים הן בעניין שאלת האחריות לנזק, והן לעניין גובה הנזק.

בנוגע לשאלת האחריות טענו הרופאים כי בית משפט קמא לא ערך דיון אמיתי בשאלת הקשר הסיבתי במקרה דנן. בנוסף, הרופאים הלינו גם על שיעור גובה הנזק שנקבע לטובת התובע לרבות חישוב הפסדי השתכרות, הפגיעה בניידותו, הפסדי הפנסיה שנגרמו לו, מצבו התפקודי הנוכחי, מצבו הנפשי בין שני האשפוזים בבית החולים ועוד.

לאחר מתן פסק הדין, הגישו הרופאים בקשה לעכב את ביצועו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קמא קבע, בהחלטה קצרה, כי דין הבקשה להידחות. שופטי הערכאה המחוזית ציינו כי הרופאים לא הרימו את הנטל לשכנע שלא תהיה באפשרות התובע ובני משפחתו להחזיר את הכספים שנפסקו לזכותם (במידה והערעור יתקבל).

לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע שעל ביתם של התובע ובני משפחתו תירשם הערת אזהרה לטובתם, שמטרתה הינה למנוע את מכירת הנכס עד תום ההליכים.

עיכוב ביצוע פסק דין בתביעות רשלנות רפואית, אימתי?

ככלל, בתי המשפט לא נוטים לעכב את ביצועו של פסק דין אשר העניק סעד כספי לצד הזוכה. פסקי דין אלו מעוכבים רק בנסיבות חריגות בהן סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות עומד לזכותו של מבקש. במילים אחרות, כאשר קיים חשש ממשי כי במידה ויתקבל הערעור לא יהיה בכוחו של המשיב להשיב את הכספים שקיבל, יעוכב פסק דין אשר מורה על סעד כספי.

במקרה דנן, שיקולי מאזן הנוחות נטו לטובת המשיבים. המבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם לנמק מדוע לא יוכלו להיפרע מן המשיבים במידה ויתקבל ערעורם. לא זו אף זו, הרופאים אף לא הגישו תצהיר או ראיות אחרות אשר היה בהם בכדי לבסס טענה זו. טענתם של המבקשים לפיה די בכך שהתובע אינו יכול לעבוד עקב נכותו (אשר נגרמה בגין רשלנותם) איננה מהווה ולו בדל של ראיה, ומן הטעם הזה בלבד, יש לדחות את הבקשה.