עורך דין התרשל בניהול תביעה בתחום הנדל``ן

דרגו את המאמר

רשלנות מקצועית של עורך דין בייצוג תביעה בתחום הנדל"ן

בית המשפט המחוזי קבע כי עורך דין אשר ניהל תביעה עבור אחים בענף הנדל"ן ישלם להם פיצויים בעקבות רשלנות מקצועית. השופט קבע כי למרות שהתובעים לא התנהלו כמצופה מבעלי דין רגילים, והיו "עושי צרות מקצועיים", ניתן להיווכח כי הייתה אמת בדבריהם ועל כן עורך הדין התרשל במילוי תפקידו.

התובעים הינם אחים אשר היו הבעלים ביחד עם אחותם במחצית זכויות במגרש. המחצית השנייה של המגרש הייתה בבעלותה של משפחה אחרת. בשלב מסוים, האחות מכרה את חלקה בשטח לקבלן אשר הגיש תביעה לפירוק השיתוף. בעקבות התביעה, נחתמו בין האחים, המשפחה האחרת והקבלן, שני הסכמי קומבינציה.

על פי הסכמים אלו, הקבלן אמור היה לבנות בשטח בניין בתוך ארבע שנים ולהקצות דירות שונות למערערים ולשכניהם. הקבלן לא עמד בלוח הזמנים ותביעה כנגדו הוגשה על ידי המשפחה האחרת. הקבלן מיהר והגיש הודעה צד ג' ותביעה נגד האחים, אשר לשיטתו הפרו את הסכם הקומבינציה וגרמו לכך שהדירות לא היו מוכנות במועד.

האם הסכם שכר הטרחה מחייב?

התובעים התקשרו עם העורך דין הנתבע וזאת על מנת שייצג אותם בהודעת צד ג' ובהגשת תביעת פיצויים נגד הקבלן בגין הפרת הסכם הקומבינציה. המחלוקת בין האחים לבין עורך הדןי הייתה בתביעה שהגיש עורך הדין כנגד האחים בנוגע לשכר טרחה שנכרת בין הצדדים. עורך הדין טען כי הצדדים חתמו על הסכם שכר טרחה במסגרתו יועבר לו 15% מהסכום שייפסק לטובת האחים, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין שייפסקו. זאת בנוסף ל-10,000 שקלים שישולמו כמקדמה.

      קראו עוד בתחום:

• עורך דין לא העריך לפני עריכת הסכם מכר את גובה היטל ההשבחה
• שכר טרחה גבוה של עורכי הדין של ארקדי גאידמק - שלב הסיכומים במשפט
• תביעה נגד בית המשפט המחוזי בגין אובדן חומר משפטי
• מצג שווא - טרום מתמחה הציג עצמו בתור עורך דין

האחים לא חלקו על כך שעורך הדין ייצג אותם בהליכים המשפטיים. עם זאת, לטענתם, שכר הטרחה לא הוסכם וההסכם עליו מתבסס עורך הדין לא נחתם מעולם והוא אינו מחייב. לדבריהם, עורך הדין בעצמו טען כי הסכם הטרחה לא נחתם לאורך כל הדרך והאחרון אף איים עליהם שהם יחויבו בשכר ראוי שיהיה גבוה באופן משמעותי.

האחים הוסיפו כי עורך הדין התרשל בהגשת התביעה כאשר עתר לסעד של 132,000 דולרים במקום פיצויים לפי הסכם הקומבינציה שעמד על 150,000 דולרים. האחים טענו כי חזרו וביקשו מהנתבע לתקן את כתב התביעה אך בקשותיהם והפצרותיהם נפלו על אוזניים ערלות.

האחים ביקשו את הפיצויי המוסכם ונגרמו להם נזקים בשל האסטרטגיה המשפטית

בית המשפט קיבל את תביעתם של האחים נגד הקבלן ופסק עבורם פיצויים בסך 132,000 דולרים ופיצויי בשיעור של 50,000 שקלים בגין עוגמת הנפש. בית המשפט קבע כי לא נחתם הסכם שכר טרחה מחייב בין הצדדים וההסכם עליו ביקש עורך הדין להסתמך היה בבחינת טיוטה, הא ותו לא. לגבי שכר הטרחה הראוי, בית המשפט ציין כי אכן עורך הדין זכאי לשכר טרחה, אך קיים קושי לאמוד שכר זה שכן האחרון לא ניהל רישום לגבי שעות עבודתו.

השופט מתח ביקורת על התנהלותם של הצדדים, הן על ניהול ההליכים על ידי האחים והן בנוגע לסתירות בטענותיו של עורך הדין בקשר לשכרו הראוי ושעות עבודתו (בהתחלה טען שעבד 440 שעות ולאחר מכן העמיד את מספר השעות על 1,000 לפחות).

לסיכום, נפסק כי עורך הדין זכאי לשכר ראוי בסך 96,000 שקלים. השופט קבע כי עורך הדין הנתבע התנהל ברשלנות מקצועית כלפי התובעים. הוכחה לכך ניתן היה למצוא בפסיקת הפיצויים המוסכמים לפי הסכם הקומבינציה בתביעה המקבילה נגד הקבלן שהוגשה על ידי המשפחה האחרת.