פיצויים ללקוח בגין רשלנות מקצועית של עורך דין - ניגוד עניינים

דרגו את המאמר

האם עורכת הדין החדשה פעלה תוך ניגוד עניינים לאחר חילופי הייצוג המשפטי?

לקוחה אשר הייתה מיוצגת בבית המשפט לענייני משפחה החליטה להפסיק את ההתקשרות בינה לבין בא כוחה. במקביל לכך, התקשרה הלקוחה עם עורכת דין חדשה, וזאת לשם המשך ניהול ההליכים המשפטיים. בעת העברת הייצוג המשפטי, העביר עורך הדין הראשון את המסמכים והתיקים הנוגעים לעניינה של התובעת לעורכת דינה החדשה.

עורכת דין זו התחייבה בפני מייצגה הקודם של האישה כי בתום התביעה תשיב לו את המסמכים הנוגעים לעניינה של התובעת. עורך הדין דרש מסמכים אלו וזאת משום שלטענתו הלקוחה עדיין חייבת לו כספים שונים. יש לציין כי התחייבות זו נעשתה בין עורכת הדין החדשה, לבין עמיתה אשר ייצג את הלקוחה קודם לכן, וזאת מבלי לקבל את הסכמת הלקוחה.

לאחר שהסתיימו ההליכים, ביקשה התובעת את המסמכים והתיקים הנוגעים לעניינה. עם זאת, נתקלה היא בסירוב מצד באת כוחה. עורכת הדין אמרה ללקוחה כי היא מנועה מלמסור את המסמכים וזאת מכוח ההסכם בינה לבין עורך הדין הקודם. אי לכך, הלקוחה הגישה תביעה כנגד עורכת דינה בשל רשלנות מקצועית ועבירה אתית על חוק לשכת עורכי הדין.

הלקוחה לא ידעה על ההסכם - הפרת חובת הנאמנות

עורכת הדין לא הכחישה את הטענות שהועלו על ידי התובעת, אך הוסיפה כי הלקוחה ידעה על ההסכם בינה לבין עורך הדין הקודם. עם זאת, עדות לכך לא נמצאה - לא בהסכם שכר הטרחה, ולא על גבי כל מסמך אחר. עורכת הדין אף נמנעה מלהתמודד עם טענות התובעת אשר לגרסתה לא הייתה היא מודעת להסכם המדובר.

בית המשפט קבע כי עורכת הדין הייתה חייבת להביא לידיעתה של מרשתה את דבר ההסכם כבר בתחילת ההתקשרות בין הצדדים. חובה זו הייתה בעלת משנה תוקף במקרה דנן, היות ועורכת הדין ידעה כי בין התובעת לבין עורך הדין הקודם עבר חתול שחור, וכן בשל ידיעתה בדבר טענותיו של עורך הדין הקודם על כך שהלקוחה נותרה חייבת לו כספים.

      קראו גם בתחום:

• עריכת חוזה רשלנית - רשלנות מקצועית של עורך דין
• האם רשלנות מקצועית של עו"ד היא עבירה אתית?
• מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?
• אי מתן הסבר ללקוח על משמעות הליך במתכונת סעיף 79א'

עורכת הדין מצאה עצמה בניגוד עניינים וזאת בשל העדר הסכמה מראש של מרשתה להחזרת התיקים לעורך הדין הקודם. מדובר בניגוד עניינים וזאת בניגוד לנורמה המובנית בסעיפים 53-54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ולכלל 14(א) לכללי האתיקה (האוסר על עו"ד לייצג לקוח אם קיים חשש שלא יוכל למלא את התחייבותו המקצועית כלפיו בשל התחייבות שיש לו כלפי אדם אחר).

בפסק הדין נכתב עוד כי גם בסיטואציה של הפסקת טיפול על ידי עורך דין, מוטלת על האחרון חובה שלא ייפגע עניינו של הלקוח. אי לכך, התנהלותה של הנתבעת במקרה דנן עלתה כדי הפרת חובת הנאמנות המוטלת עליה מכוח מערכת יחסי עורך דין–לקוח.

התובעת הייתה זכאית אפוא לפיצויים מהנתבעת, וזאת בשל העיכוב הרב במסירת התיקים ואובדן תיק החשבונות והקבלות. "יתר על כן, ממצאים העולים מחומר הראיות מלמדים על מערכת יחסים עכורה וטעונה בין התובעת לנתבעת, שגרמה לתובעת תחושות תסכול והתמרמרות", נכתב בפסק הדין, "אי לכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין נזקיה הבלתי ממוניים סך 7,500 ₪".