נזיפה והשעיה של עורך דין בגין אי הגשת תביעה למרות התחייבות

דרגו את המאמר

השעיה לשלושה חודשים בגין אי מסירת תביעה ועיכוב מסמכי לקוח

בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של עורך דין אשר התנהל תוך רשלנות מקצועית כאשר לא מסר מסמכי תביעה של לקוחה אשר ייצג. ההליך המשמעתי שהתקיים בעניינו של עורך הדין, החל בתלונה שהגישה נגדו אחת מלקוחותיו. מדובר במורה אשר נאלצה לפרוש מעבודתה במשרד החינוך עקב בעיות בריאותיות והסמיכה את עורך הדין לייצגה ולטפל בשמה בתביעותיה (בעניין הזכויות הסוציאליות וזכויותיה בכלל בעקבות פרישה זו).

חלק מטיפול זה, הצריך גם פנייה לבית הדין האזורי לעבודה, הן לדעת עורך הדין והן לדעת התובעת. עם זאת, עורך הדין לא הגיש תביעה כנדרש, אך דיווח דיווחים כוזבים למתלוננת כאילו כן הוגשו המסמכים הרלבנטיים. כמו כן, עורך הדין סירב למסור ללקוחה את מסמכי התיק, בטענה כי זה אבד. עוד נטען, כי עורך הדין לא המציא למתלוננת חשבונית מס כדין על תשלום שכר הטרחה ששילמה לו.

      קראו עוד בתחום:

• ערעור על אופן חלוקת כספי הפיצויים בין לקוחות לבין עורך דין
• רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי צד שני במסגרת ייצוג צד אחר
• עצה שגויה של משרד עורכי דין, האם רשלנות מקצועית?
• רשלנות מקצועית של עורך דין אשר לא דיווח על רכישת דירה לרשויות המס

בעקבות ההרשעה, גזר בית הדין המשמעתי על עורך הדין עונש של נזיפה וחיוב בהוצאות על סך 1,000 שקלים. ועד המחוז הגיש ערעור על קולת העונש, וערעור זה הונח לפתחו של בית הדין המשמעתי הארצי. בית הדין הארצי לא התערב בהחלטת בית דין קמא, ואי לכך הוגש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי. לדאבונו של עורך הדין, בית המשפט המחוזי קבע כי דין הערעור להתקבל.

העונש - שלושה חודשי השעיה

השופט ציין כי שגה בית הדין ביישום קביעותיו הנורמטיביות , על המקרה דנן. בפסק הדין נכתב כי עונש של השעיה בפועל לתקופה של חודש אחד בלבד, לא מתיישב עם הנמקת בית הדין הארצי.

"מדובר בעונש קל ביותר שאינו הולם את חומרת מעשיו של המערער ואף עלול לשדר מסר שלילי ביותר לציבור עורכי הדין ולפגום באמון הציבור במקצוע זה", כתב השופט, "לפיכך, מצאתי כי מקרה זה הינו אחד מאותם מקרים חריגים בהם אין מנוס מהתערבות ערכאת הערעור בפסק הדין של בית הדין הארצי. לאור האמור, חלף עונש ההשעיה של חודש אחד שהושת על המשיב, ירצה האחרון עונש של שלושה חודשי השעיה בפועל".