הפרת חוזה - האם אפשר להגיש תביעה כנגד עורך הדין?

דרגו את המאמר

עורכת דין גרמה למרשתה להפר חוזה – האם עילת תביעה כנגד עורכת הדין לצד הנפגע?

ישנן עילות שונות אשר מקימות לצד לחוזה עילת תביעה בגין הפרת חוזה. אחת מעילות אלו הינה עוולת גרם הפרת חוזה. סעיף 62 לפקודת הנזיקין עוסק בעוולה זו. תביעה בגין גרם הפרת חוזה מוגשת כאשר צד זר מתערב בחוזה, למרות שאינו שותף או צד לחוזה, וגורם להפרתו. הצד אשר נפגע מהפרת החוזה רשאי, לפי עוולה זו, להגיש תביעה כנגד הצד הזר שגרם להפרת החוזה. האם ניתן להגיש תביעה נזיקית זו כנגד עורכת הדין של הצד השני?
 

במערכת המשפט בישראל נהנים בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים מסמכויות מקבילות לדון בסוגיות הקשורות לפירוק נישואין. ישנה תפיסה הגורסת כי הבעל יעדיף תמיד לפנות לבית הדין הרבני, בעוד האישה תבכר את הפנייה לבתי המשפט האזרחיים. בעקבות הסמכות החופפת, נקבע כי הצד אשר מגיש ראשון את תביעתו לבית המשפט\בית הדין הרבני, קונה למעשה את הסמכות לדון בתביעה בערכאה זו.

אדם הגיש כנגד אשתו תביעת גירושין בבית הדין הרבני. בעקבות פגישה אשר נערכה בין הצדדים, חתמו השניים על הסכם לפיו הבעל ימשוך את תביעת הגירושין ואילו האישה תתחייב כי במידה והצדדים לא יגיעו להסכמה, הסמכות לדון בהליכי הגירושין תהיה נתונה לבית הדין הרבני בלבד.

חמישה ימים בלבד לאחר ביטול תביעת הגירושין בבית הדין הרבני, הגישה האישה, באמצעות ובעצת עורכת דינה, תביעות שונות כנגד הבעל לבית המשפט לענייני משפחה. כתוצאה מהגשת התביעות לבית המשפט האזרחי, מיד לאחר מחיקת התיק בבית הדין הרבני, קנה בית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לדון בתביעות. הבעל, אשר חש פגוע ומרומה, הגיש תביעה בגין גרם הפרת חוזה כנגד עורכת הדין של אשתו. 

האם אפשר לגלגל לפתחה של עורכת הדין אחריות להפרת הסכם הסמכויות? האם מדובר ברשלנות מקצועית של עורכת הדין כנגד הבעל?

עורכת הדין הייתה "ידה הארוכה של האישה"

עורכת הדין טענה כי ככל שהבעל מעוניין להגיש תביעה בגין הפרת חוזה, עליו לפנות בעניין זה כנגד אשתו ולא כנגדה. הבעל טען כי ההסכם אשר נחתם בתחילה על ידי אשתו מחייב ישירות את עורכת דינה. בית המשפט דחה טענה זו. בפסק הדין נכתב כי הנתבעת פעלה כל הזמן, ולאורך כל הדרך, רק כשלוחה, מיופת כוח של האישה, ולא מטעם עצמה. ההסכם חייב את המתקשר בו, דהיינו הבעל והאישה, ולא מעבר לכך. לאמור, אם הוגשו התביעות לבית המשפט למשפחה, הן הוגשו על ידי האישה, כשהנתבעת איננה אלא ידה הארוכה, עורכת הדין הפועלת בשמה.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה נגד עד מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, האמנם?
• עריכת חוזה רשלנית - רשלנות מקצועית של עורך דין
• רשלנות מקצועית של אדריכל או מהנדס, אימתי?
• מהי רשלנות מקצועית של עובדת סוציאלית?

בית המשפט קבע כי העובדה שעורכת הדין ידעה אודות ההסכם, ואודות השלכותיו, אין בה כדי להפוך אותה לצד להסכם. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענותיו של הבעל לכך שעומדות לו עילה כנגד עורכת הדין בכך שהאחרונה – ביודעה על הסכם הסמכויות ומשמעויותיו - שכנעה את האישה לפנות לבית המשפט האזרחי ולמעשה הביאה אותה להפר ההסכם.

"במתן העצה להפר את ההסכם. לדעתי, עילת תביעה בעוולה זו, קיימת גם קיימת לתובע", כתבה השופטת. עם זאת, התובע לא השכיל להוכיח נזק ממוני בגין מעשה זה.

לא הוכח נזק ממוני

התובע לא התקשה להוכיח כי נגרם לו נזק לא ממוני שכן הוא נאלץ להתמודד עם תביעות בבית המשפט לענייני משפחה, נפגע מהעובדה שאשתו הפרה את ההסכם עליו חתמו, וחש בפגיעה של ממש באמון בין הצדדים. כמו כן, התובע נאלץ לשנות תוכניות ולהתמקד בהגנה מול תביעותיה של האישה, וזאת כאשר הוא סבור שהשניים יסיימו את המחלוקות ביניהם בהסכם ומחוץ לערכאות המשפטיות (או לחילופין ידונו בעניין בבית הדין הרבני). 

עם זאת, על מנת לזכות בפיצויים, היה על הבעל להוכיח נזק ממוני שניתן לשום אותו בכסף. לדוגמא, להצביע על שעות העבודה ולהוכיח שוויין. במשימה זו לא עמד האחרון.

לסיכום, עורכת הדין פעלה בעניין זה כשלוחה של אשתו של התובע. סעיף 2 לחוק השליחות קובע כי שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח – לרבות ידיעתו וכוונתו – מחייבת ו\או מזכה את השולח. דהיינו, אחריותו של השולח היא לגבי פעולותיו של השלוח ולא להיפך.

לאמור, מעשי הנתבעת יצרו, אם כבר, חבות על האישה. "לא מצאתי בחוק זה כל הוראה המטילה חבות על השלוח בגין מחדלי או מעשי השולח". למעשה, כל עוד האישה אישרה את פעולותיה של עורכת הדין, כפי שאכן קרה במקרה דנן, לא יכול היה התובע להגיש תביעה נזיקית כנגדה.