אי מתן הסבר ללקוח על משמעות הליך במתכונת סעיף 79א`

דרגו את המאמר

אי מתן הסבר על משמעות הליך במתכונת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט

דיונים בתיק מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט מעניק לבית המשפט סמכות לקצר את ההליכים המשפטיים בתובענה ולתת פסק דין ללא כניסה לעובייה של הקורה במקרה הנדון. במקרים אלו, רשאי השופט לדלג על שלבים בהליך המשפטי כגון עדויות, הוכחות, חקירות נגדיות, חקירות מומחים וכיוצא בזה.

דיון המתנהל לפי סעיף 79א' הוא דיון שבו ניתנת לבית המשפט סמכות לפסוק לפי שיקול דעתו, תוך שהצדדים מוותרים על תחולת הדין המהותי, דיני הראיות וסדרי הדין. מן הטעם הזה מוגבלת אפשרות התערבותה של ערכאת ערעור בפסק דין שניתן בסדר דין כזה.

      קראו גם:

• תביעה נגד בית המשפט המחוזי בגין אובדן חומר משפטי
• פרסום שם עורך דין אשר הוגשה כנגדו תביעה
• מצג שווא - טרום מתמחה הציג עצמו בתור עורך דין
• חברה אשר לא עמדה בהתחייבות חוזית - האם רשלנות מקצועית?

בתביעה נטען כי עורכי הדין נהגו תוך רשלנות מקצועית במתן הסבר על משמעות ההליך. התובעים טענו כי הנתבעים התרשלו באופן שבו טיפלו בעניינו של התובע. לטענת התובעים, עקב רשלנות זו נכשלה תביעת נזיקין אשר הגיש התובע בגין תאונת עבודה שאירעה לו. עוד נטען כי בעקבות כך לקה התובע בדיכאון קליני קשה ובהרעה ניכרת במצבו הגופני. אשתו, התובעת השנייה בתביעה, טענה כי בעקבות האירועים חלה התדרדרות במצבם הכלכלי והזוגי של בני הזוג.

עיקר טענת הרשלנות אשר יוחסה לנתבעים הייתה נתינת הסכמתם לכך שיינתן פסק דין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984. התובעים טענו כי לא ניתן להם הסבר לגבי ההליך ומשמועתו. התובעים הוסיפו כי הנתבעים לא הביאו בפניהם את המגבלות הקשורות בערעור על פסק דין כזה, מבלי שהיו בתיק ראיות שניתן היה להסתמך עליהם לצורך מתן פסק הדין. בכתב התביעה כומת הנזק לסכום של 2,118,290 ₪, שהוסבר בכך שאלמלא התרשלו הנתבעים, היה התובע מקבל את מלוא הסכום הנתבע בתביעת הנזיקין.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובעים וטענו כי פעלו באופן מקצועי ומיומן. עורכי הדין הנתבעים הוסיפו כי מכל מקום, אין כל קשר בין האופן שבו טיפלו בעניינו של התובע לבין הנזקים הנטענים. הנתבעים טענו במיוחד כי העובד נתן את הסכמתו לכך שפסק הדין יינתן על פי סעיף 79א', וכי הדבר היה לאחר שהוא קיבל מהם הסבר על מהות ההליך והשלכותיו.

השופטים קובעים - עורכי הדין לא הסבירו את משמעות ההליך

במקרה דנן, הסכימו הצדדים לדיון לפי סעיף 79א' באפריל 2001. באותו הדיון, טענה עורכת דינו של התובע לגופה של התביעה. בסופו של הדיון ניתנה החלטה שלפיה בא כוח החברה יגיש סיכומים בכתב ועורכי דינו של התובע יוכלו להשיב לסיכום אלו. פסק הדין ניתן לאחר הגשת סיכומי החברה וסיכומי התשובה. הצדדים היו חלוקים לגבי הנסיבות אשר קדמו להודעה שנמסרה מטעם התובע בדבר ההסכמה לדיון לפי סעיף 79א'.

התובע טען כי במהלך פגישה שהתנהלה בינו לבין עורכי הדין הנתבעים, בדצמבר 2000, אמרו הנתבעים כי רצוי להעביר את הדיון לבית משפט השלום על מנת לקצר בזמן משפטי. התובע טען כי עורכי הדין "עודדו" אותו להסכים להעברת הדיון וטענו כי עניינו ישורת טוב יותר באם יקרה כך.

כמו כן, התובע הוסיף שהדברים אשר נאמרו לו באותה הפגישה הסתברו לו בדיעבד כבלתי נכונים. התובעים הוסיפו כי לא הוסברה להם במהלך פגישה זו משמעות ההליך והסכמתם ניתנה שלא מדעת.

עורכי הדין הנתבעים טענו כי האפשרות להעביר את הדיון למתכונת של סעיף 79א' נולדה דווקא על מנת לקדם את עניינו של התובע. לדבריהם, מדובר במהלך משפטי נכון אשר התיישב עם טובתו של הלקוח דנן. עם זאת, הנתבעים לא השכילו להוכיח כי ניתן לתובעים הסבר על משמעות ההליך וסיכוניו המשפטיים.

הפרת חובת הזהירות מצד עורכי הדין

הלכה פסוקה היא כי עורך דין חייב חובת זהירות כלפי לקוחו והפרתה של חובה זו היא התרשלות. כמו כן, במידה וכתוצאה מרשלנות זו נגרם ללקוח נזק, חייב עורך הדין לפצותו. עם זאת, יש לציין כי החיוב המוטל על עורך דין אינו חיוב להשיג תוצאה אלא חיוב לעשות את המאמץ הדרוש לשם כך.

במצב דברים זה קיימת חובה על עורך הדין להעמיד לרשות הלקוח, טרם הסכמה לדיון במתכונת של סעיף 79א' לחוק, את המידע המלא על צורת דיון זו ועל ההגבלות הנובעות ממנה והמשמעויות שיש לה - הן לעניין ההכרעה בהתדיינות גופה, והן בעניין צמצום. כמו כן, היה על עורכי הדין לפרט בפני התובעים את סיכוייו הקלושים של ערעור על פסק דין במתכונת זו. לכן, משלא מילאו הנתבעים את חובתם כלפי התובע להבהיר לו את המשמעות המלאה של הליך לפי סעיף 79א', ניתן לקבוע שהם הפרו כלפיו את חובת הזהירות.