מצג שווא לגבי סיכויי תביעה, רשלנות של עורך דין

דרגו את המאמר

רשלנות מקצועית של עורך דין – לא פירט את סיכויי הצלחת ההליך

תביעה אשר עסקה בחוסר תום לב של עורך דין, הוגשה כהליך בעניין רשלנות כנגדו. על פי כתב התביעה, שהתקבל בבית המשפט, עורך הדין לא הציג נכונה את סיכויי התביעה, ולא פירט את הליכי הראיות בעניין. אי לכך, התובע נאלץ להגיע לפשרה יקרה עם המתלוננת ונגרם לו נזק כלכלי.

התובע היה לקוח של עורך הדין הנתבע בשני הליכים שונים, הליך פלילי והליך בבית הדין לעבודה. עילתם של ההליכים דנן עסקה בהטרדה מינית בעבודה, בה הורשע התובע במסגרת ההליך הפלילי בעניינו. לאחר מתן גזר הדין במשפט הפלילי, הגיש התובע, באמצעות הנתבע, ערעור על עצם ההרשעה והעונש לבית המשפט המחוזי.

בזמן שערעורו זה עומד ותלוי, הגישה אחת המתלוננות תביעה לפיצויים על סך 50 אלף שקלים נגד התובע ומקום העבודה לבית הדין לעבודה. התובע התקשר עם עורך הדין הנתבע גם לצורך הליך זה, ובין השניים הוסכם שכר טרחה בסך כולל של 32 אלף שקלים.

      קראו עוד בתחום:

• האם רשלנות מקצועית של עו"ד היא עבירה אתית?
• האם רשלנות מקצועית של עורך דין בגין אי חקירת עד?
• רשלנות מקצועית של עורך דין בתביעה נגד קרנית, האמנם?

כתב ההגנה שהציגו התובע והנתבע בבית הדין לעבודה התבסס על כך שפסק הדין בעניין הפלילי טרם הפך לחלוט בגין הגשת הערעור. כמו כן, לאחר מכן הסתיים ההליך בבית המשפט המחוזי כאשר התובע מזוכה מאחד מתוך שני האישומים בהם הורשע (ועונשו אף הוקל).

לאחר מכן, במהלך דיון בבית הדין לעבודה, הציע הדיין לתובע ולמתלוננת כי יגיעו להסכם פשרה. כמו כן, השופט ציין בפני התובע כי פסק הדין הפלילי הפך לחלוט והדיון בבית הדין לעבודה יסוב סביב סכום הפיצויים בלבד.

התובע טוען - עורך הדין לא ציין בפני שקו ההגנה חלש

התובע טען בתביעתו נגד עורך הדין, כי הופתע לשמוע את דברי בית המשפט בדיון המוקדם. לדבריו, עורך הדין הנתבע לא ציין בפניו כי עליו להגיע לפשרה, בשל חולשת קו ההגנה. התובע הוסיף כי שכר הטרחה הגבוה אשר שולם לעורך הדין הנתבע, בעבור הייצוג בבית הדין לעבודה, היה פועל יוצא של מצגי שווא שהציג בפניו הנתבע.

לטענתו, הנתבע לא העמיד אותו על כך כי חל על עניינו סעיף 42 א’ לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 שמשמעותו המעשית היא הקנית מעמד של ראיה לכאורה לממצאי הכרעת הדין בהליך הפלילי. יש לציין כי הצגת ההחלטה הפלילית מייתרת את הבירור הראייתי בבית הדין לעבודה. במילים אחרות – התובע הוטעה לחשוב כי תהיה לו אפשרות להילחם על חפותו בבית הדין לעבודה.

• רשלנות מקצועית של מזכירות בית המשפט לענייני משפחה
• רשלנות מקצועית של עורך דין, פסיקה של בית המשפט העליון

• חשיפת מסמכים במסגרת תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין

עורך הדין הנתבע דחה את טענותיו של התובע וציין כי הסביר לאחרון את ההשלכות המשפטיות שיש לפסק הדין הפלילי על בית הדין לעבודה. הנתבע הוסיף כי הסכם הטרחה נחתם בעוד הערעור הפלילי עומד ותלוי, ועל כן הייתה קיימת אפשרות של ניהול המשפט מחדש בבית הדין לעבודה.

ההבדל בין חובת עורך הדין לפני המשפט ובמהלכו

בפסיקה ובספרות נעשתה הבחנה בין אחריות המיוחסת לעורך דין בשל טעויות שנעשו בייצוג בבית המשפט לבין יעוץ שניתן על ידו מחוץ לכותלי בית המשפט. לגבי קבוצת המקרים הראשונה, הגישה שאומצה על ידי בית המשפט היא של הקניית שיקול דעת רחב לעורך דין בהחלטות שהוא מקבל במהלך הייצוג המשפטי.

הגנה רחבה זו ניתנה לעורכי הדין על מנת שיהנו ממרחב תמרון וחופש פעולה בייצוג הלקוח בבית המשפט.

בעקבות כך, המגמה המסתמנת היא של צמצום אחריות מקצועית המוטלת על עורכי דין במהלך ייצוג לקוחות בבתי המשפט, וכפועל יוצא מכך מיעוט תביעות נגד עורכי דין בכל הקשור לדיון בבית המשפט. עם זאת, שונה הדבר לגבי אחריותו של עורך דין כלפי הלקוח בשלבים של יעוץ, הכנת למשפט וניסוח הסכמים מחוץ לכותלי בית המשפט.

בכל המקרים הללו, מציבה הפסיקה והספרות דרישות גבוהות לגבי הידע הנדרש מעורך דין בפועלו בכובע של יועץ ולגבי פעולות המוטלות עליו לצורך מניעת הנזק ללקוח.

פערים בין מה שחשב העורך דין בליבו, לבין מה שהוצג ללקוח

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי עורך הדין הנתבע היה אמור ליידע את התובע באופן מפורש על כך שבמידה והערעור ידחה – סיכויי התיק קלושים. עם זאת, בעדותו בבית המשפט הציג עורך הדין הנתבע דבר והיפוכו.

מצד אחד, טען הנתבע כי אמר לתובע שאם הערעור יידחה יאלצו הם "לצאת למלחמה" נגד בית המשפט ועוצמת הראיות (דהיינו, דיון בפועל על הראיות בהליך הפלילי). מן הצד השני, הנתבע העיד בבית המשפט כי ידע שאם הערעור יידחה הופכים סיכויי התיק לקלושים ועליו להגיע לפסיקת פיצויים נמוכה ככל שאפשר.

בית המשפט קיבל את תביעתו של התובע וקבע כי עורך הדין הנתבע הציג פערים משמעותיים בין סיכויי התביעה בפני הלקוח, לבין מה שחשב בליבו. כל זאת, על מנת לזכות בשכר טרחה גבוה בעבור העבודה, כביכול, שיצטרך לבצע בבית הדין לעבודה (תקיפת הראיות הפליליות שעמדו כנגד הלקוח).