הרופאים יפצו את הורי החייל בשל לקיחת דגימות מגופתו לצורכי מחקר והוראה מבלי ליידעם
| דרגו את המאמר |
|
הרופאים השאירו במכון הפתולוגי רקמות מגופת המנותח – המשפחה תפוצה בכמיליון וחצי ₪
מנהל המכון לרפואה משפטית לשעבר, פרופ’ יהודה הייס, משרד הבריאות ושני רופאים נוספים ייפצו בסכום של כמיליון שקלים וחצי את משפחתו של חייל אשר התאבד וגופתו נותחה במכון. הנתבעים יפצו את הורי החייל, אשר התאבד במהלך הטירונות, וזו משום שלא יידעו אותם על כוונתם להשאיר רקמות ודגימות מגופת בנם המנוח במכון.
קראו עוד...
מהו ייעוץ משפטי ברשלנות רפואית?
החייל, ששירת כטירון כהנדסה קרבית בשנת 2001, נמצא מוטל כאשר הוא ירוי בראשו ולידו מונח נשקו האישי. חוקרי המשטרה הצבאית העריכו כי שלח יד בנפשו. על מנת לאשש טענתם היה צורך בנתיחת הגופה.
איך לבחור עו"ד בתביעת רשלנות רפואית?
חצי שנה לפני - ועדת בדיקה קבעה כי אין להשאיר רקמות במכון בלי אישור המשפחה
חצי שנה לפני נתיחת גופתו של החייל, הוגשו מסקנותיה של וועדה בראשותו של השופט בדימוס, אריה סגלסון, אשר הייתה אמונה על בדיקת אופן עבודתו של המכון לרפואה משפטית. ממסקנותיה של הוועדה עלו בזמנו ממצאים קשים בנוגע למחדלים חמורים בתפקודו של המכון ומנהל המכון לרפואה משפטית, פרופ’ יהודה הייס, אף הועבר מתפקידו (ומונה לפתולוג הראשי).
קראו גם...
זאת ועוד, הייס כבר הורשע בעבירה דומה בעבר ובמסגרת עסקת הטיעון, הודה הייס בשימוש ברקמות ודגימות מגופות הנפטרים, ללא רשות המשפחות, לצרכי מחקר והוראה.
האב נחשף לפרסומים ומגיע למכון המשפטי על מנת לבדוק אמיתותם
ארבע חודשים לאחר מות בנו, נחשף האב בתקשורת לפרסומים בנוגע למחדלים במכון לרפואה משפטית. בעקבות הפרסומים, הגיע האב למכון ובדק, תוך כדי חשש כבד, האם נשארו רקמות או דגימות מגופת בנו שלא נקברו כדת ודין. לאחר שנענה כי ישנם רקמות ודגימות כאלה במכון, נקברו הם לבקשתו לצד גופת בנו בטקס שנוהל על ידי הרבנות.
לאחר טקס הקבורה השני, אשר הסב נזק נפשי רב לאב ולאם, הוגשה תביעה כנגד המכון לרפואה משפטית. בכתב התביעה טענה המשפחה כי נטילת הרקמות והדגימות מן הגופה נעשתה ללא הסכמתם.
כמו כן, מדובר בהפרה בוטה של חוק האנטומיה והפתולוגיה ובגין מעשים אלו נגרמו להם, למשפחה, נזקים נפשיים וסבל רב.
הצדדים לא חלקו על כך שלא הוסבר להורים כיצד מתנהל תהליך נתיחת הגופה לרבות נטילת הדגימות והרקמות והשארתן במכון. בפסק הדין, כתב השופט יורם נועם, כי ישנה סבירות גבוהה שבמידה והיו מוסברים להורים פרטי הנתיחה ואופן ביצועה, לא היו האחרונים מסכימים לביצוע המהלך.
לאב נקבעים 60% נכות והוא מאבד את יכולתו לעבוד
זאת ועוד, על הנתבעים מונח היה הנטל ליידעם בכל ההליך על בוריו, ובמידה והרופאים היו מרגישים כי כתוצאה מנתיחת הגופה עלול להיגרם למשפחה סבל נפשי רב, סביר היה לצפות מהם כי לא יבצעו אותה.
בגין הסבל הנפשי הרב אשר נגרם להורי החייל עת גילו כי רקמות ודגימות מגופו של בנם כלל לא נקברו עם גופתו, בית המשפט קבע להם אחוזי נכות נפשיים (לאב 60% נכות ולאם 20%).
בית המשפט קבע כי על הרופאים והמכון לפצות את האב בכמיליון וחצי שקלים שבתוכם כלולים עוגמת נפש ואובדן הכנסה. הרופאים יפצו את האם בסכום של 50 אלף שקלים בעבור הכאב והסבל שהסבה לה הפרשה.