האם רשלנות בביצוע בדיקת מעלית על ידי מכון התקנים הישראלי?
| דרגו את המאמר |
|
אחריות מכון התקנים בנזיקין לאחר אישור מעלית מקולקלת
מכון התקנים הישראלי הינו הרשות המוסמכת לאשר או לפסול מוצרים במשק הישראלי. סוגיה אשר הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי עסקה בחובתו של מכון התקנים הישראלי לשלם פיצויים בגין רשלנות נציגיו.
בעלי זכויות בבניין המכיל 8 דירות מגורים, הגישו תביעה כנגד מכון התקנים הישראלי בגין "רשלנות באישור מעלית לא תקינה". בעלי הזכויות בנו בניין מגורים לצורך השכרת דירותיו. במסגרת פרויקט הבנייה, התקשרו התובעים עם חברה להתקנת מעליות לצורך רכישת מעלית לבניין.
התובעים טענו כי למרות מספר בדיקות שערך מכון התקנים הישראלי במעלית, אשר הניבו תוצאות המחייבות את פסילתה, אושרה המעלית לשימוש. לטענתם, אישור זה ניתן שלא כדין, תוך מתן "הכשר מלאכותי" למעלית.
קראו גם:
- גביית שכר טרחה גדול על ידי עורך דין - האם רשלנות?
- פיצויי בגין רשלנות מקצועית של שופט
- האם הנויטרון התנהל ברשלנות?
- רשלנות מקצועית של עורכת דין בעסקת קומבינציה תידון בפני בורר
התובעים הוסיפו בבית המשפט כי הפגם החמור ביותר במעלית היה ב"התקן התפיסה" של המעלית. כאן המקום לציין כי פגם בהתקן זה עלול לסכן באופן ממשי את משתמשי המעלית. כמו כן, ציינו התובעים פגמים נוספים כגון רווח גדול בין דלתות המעלית לפיר, פתחי אוורור חסומים וכדומה.
נזקים כלכליים בגין ירידת ערך הדירות
התובעים טענו אפוא כי בנסיבות אלו לא עלה בידיהם למכור את הדירות בבניין אלא במחיר מופחת, המגלם שווי דירות בבניין נעדר מעלית. כמו כן, לדבריהם, על מנת להקטין את נזקיהם ניסו התובעים להשכיר את הדירות, אשר הושכרו בחלקן.
לגרסת התובעים, מכירת הדירות לאחר תקופת שכירות בת כשנתיים ימים – הסבה להם הן נזקים הכרוכים בירידת ערכן בסל מכירתן כדירות "יד שנייה". כמו כן, נגרמו להם, לטענתם, הפסדי מימון הנובעים מהעדר תשואת ריבית על תקבולי מכירת הדירות.
נציגי מכון התקנים קבעו כי המעלית לקוייה אך אישרו את הפעלתה
התובעים טענו כי נציג מכון התקנים הישראלי הגיע למקום בעקבות הזמנה מטעם יצרנית המעליות. לטענתם, עובד הנתבע בדק את המעלית ואיתר בה ליקויים אשר יש בהם בכדי לפסול את הפעלתה. כמו כן, התובעים ציינו כי העובד אף שלח ליצרן המעלית תסקיר בדיקה ולפיו "על החברה חל איסור להפעיל את המעלית עד לסילוק הליקויים המפורטים".
ארבעה חודשים לאחר מכן הגיע ראש תחום מעליות במכון התקנים הישראלי על מנת לבדוק את המעלית. בתום בדיקתו, הגיע גם ראש התחום למסקנה כי אין להפעיל את המעלית. עם זאת, באותו היום הומצא עבור יצרן המעלית תסקיר בדיקה "רטרואקטיבית" ובו אישור על הפעלת המעלית.
מכון התקנים הישראלי טען להגנתו כי הסתמך על הודעת יצרן המעלית, לפיה תוקנו הליקויים שתועדו באותו היום. לטענת נציגי מכון התקנים, מדובר בחברה מוכרת וליקויים קלים, אשר די בפקס מטעם החברה המאשר את סילוק הליקויים, בכדי להביא לאישור המעלית. השופט קבע כי אין לקבל טענה זו. כמו כן, השופט ציין כי לאחר בדיקת תסקירי הבטיחות, ניכר כי היה סיכון של ממש בהפעלת המעלית כפי שהותקנה.
האם מכון התקנים ישלם פיצויים?
מכון התקנים טען, לאחר שהוכחה רשלנותו, כי הנזקים להם טענו התובעים לא היו מן הסוג הנופל לתחום הסיכון שיצרה התנהגותו. במילים אחרות, הנתבע טען כי יש להבחין בין נזק גוף למשתמש הנובע מתקלה תוך כדי השימוש במעלית מזה, ובין נזק כספי שהורתו בהימנעות מהפעלתה גרידא.
השופטים לא קיבלו טענה זו וקבעו כי הנתבע צריך לפצות את התובעים בגין ירידת הערך הגלומה בהשכרת "דירות יד שנייה. לאחר בחינת הנושא על ידי שמאי מקרקעין, נקבע סכום פיצויים על סך 40,000 דולרים.
